פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

מונחת בפניי בקשת היחידה ובא כוחה בהליך נזיקי שנקטה בו, לפיצויים בשל נזקי גוף במסגרת ת"א 7924-05-23 (להלן: "ההליך האזרחי"), להחרגת כספים מקופת הנשייה, לרבות שכ"ט עו"ד.

רקע

1. ביום 28.6.2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה. ביום 13.7.2022 ניתן צו לשיקום כלכלי ליחידה, לפיו עליה לשלם לקופה סך של 40,000 ₪ ב-40 תשלומים בסך של 1,000 ₪ כל אחד.

   היחידה אישה מבוגרת עם אחוזי נכות רפואית שאינה עובדת.

2. לאחר קבלת צו השיקום, בחודש מאי 2023, הגישה היחידה הליך אזרחי - תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות טיפול דנטלי.

   התביעה הוגשה ללא עדכון הנאמן והממונה וללא קבלת אישור בית המשפט של חדלות פירעון. גם ב"כ היחידה בהליך חדלות הפירעון הודיע כי היחידה לא עדכנה אותו בכך.

   היחידה אף חתמה על הסדר פשרה עם הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח"), בחודש יולי 2025 (להלן: "הסדר הפשרה"), אף זאת ללא ידיעת הנאמן, הממונה ובא כוחה בהליך דכאן, וללא אישור בית המשפט.

   במסגרת הסדר הפשרה הוסכם על פיצוי בסך של 172,000 ₪. בין היחידה לבא כוחה שייצגה בהליך האזרחי, עו"ד חזי רובין (להלן: "עו"ד רובין"), נחתם הסכם שכר טרחה, לפיו ככל ותתקבל התביעה יהא הוא זכאי לתשלום בגובה 30% מסך הפיצוי בצירוף מע"מ, ובהתאם לסכום הפשרה כאמור - בסך של 60,888 ₪ (הסכום כולל מע"מ).

3. חברת הביטוח התנתה את העברת הכספים ליחידה באישור הנאמן בהליך חדלות הפירעון שלה, ואך בהמשך לכך, הוגשה ביום 13.8.2025 בקשה להחרגת כספים מקופת הנשייה ושחרור שכ"ט עו"ד ביחס לכספי הפיצויים שהתקבלו.

   טענות הצדדים בתמצית

4. היחידה ועו"ד רובין ביקשו להחריג את כספי הפיצויים מקופת הנשייה ולאפשר את תשלום שכר הטרחה והוצאות ההליך. כנטען בבקשה, עו"ד רובין לא ידע כי היחידה מצויה בהליך חדלות פירעון בעת הגשת התביעה והטיפול בה, והיחידה עשתה זאת בתום לב ומחוסר הבנה. עוד נטען כי סכום שכר הטרחה שייך לעורך הדין המייצג וכי הפיצוי שהוסכם לטובתה הוא פיצוי לא ממוני, כך שממילא הכספים בגינו אינם חלק מקופת הנשייה.

5. בא כוחה של היחידה בהליך חדלות הפירעון טען כי לא ידע על נקיטת ההליך האזרחי בידי היחידה, וכי הדבר הובא לידיעתו אך לאחר מעשה. לעמדתו, משהיחידה נפגעה קשות מטיפול רפואי רשלני וצפוי לה קושי תפקודי בשל מצבה, יש להתחשב בה ולהחריג את מלוא סכום הפשרה מקופת הנשייה, כפי שנתבקש.

6. הנאמן טען כי יש מקום לדחות את הבקשה ולבטל את הליך חדלות הפירעון. זאת הואיל והיחידה ניהלה הליכים משפטיים שלא כדין, נהגה בחוסר תום-לב והסתירה מידע מהותי. למצער ולפנים משורת הדין הציע הנאמן מתווה לחלוקת הכספים, כמפורט בסעיף 10 לתגובתו - סך של 40,592 ₪ המהווה 20% מסכום הפשרה בתוספת מע"מ ישולם כחלק משכ"ט עו"ד רובין; סך של 74,000 ₪ ישולם ליחידה, כאשר מסכום זה תקוזז יתרת שכ"ט עו"ד רובין לו התחייבה היחידה כלפיו (20,296 ש"ח כולל מע"מ); והיתרה בסך של 57,408 ₪ תועבר לקופת הנשייה (כתוספת למתווה במסגרת הצו לשיקום כלכלי אשר ברי והיה עומד על סכום גבוה יותר לו היחידה הייתה מתנהלת בשקיפות).

7. הממונה הצטרף לעמדת הנאמן, ותמך במתווה שהציע.

   דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי. נימוקיי להלן.

9. הלכה היא כי שומה על יחידה המצויה בהליך חדלות פירעון המבקשת לנהל תביעה אזרחית נגד צד שלישי, ליידע את הנאמן ובית המשפט של חדלות פירעון ולקבל את אישורו. זאת, כחלק מחובתה לנהוג בתום-לב לאורך כל שלבי ההליך ולגלות את מלוא המידע הנוגע לעיסוקיה ולהכנסותיה. התנהלות שלא בשקיפות הנדרשת כאמור, עלולה להוות עילה לביטול ההליך (ראו: רע"א 1201/24 מסעוד ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (28.5.2024); ע"א 5028/22 סיבוני נ' כונס הנכסים הרשמי (28.9.2022)).

10. אין להקל ראש בחומרת התנהלות היחידה בגדרי הליך חדלות הפירעון בענייננו, ויקשה לקבל את הטענה כי נהגה בתום-לב עת לא דיווחה לבא כוחה בהליך החדל"פ, לנאמן, לממונה ולבית המשפט על ההליך הנזיקי בו נקטה. לבקשה דנן אף לא צורף תצהיר מטעמה. היחידה מצויה בהליך חדלות פירעון מאז ינואר 2021, מיוצגת על-ידי עורך-דין, והתנהלותה בחוסר תום לב עלתה כבר בהצעת הממונה מיום 07.06.2022.

11. לצד זאת, איני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול ההליך בשל כך ובשים לב לשלב בו מצוי ההליך. להתנהלותה והשלכותיה לענייננו יינתן משקל במסגרת אומדן הפיצוי. על כך להלן.

12. בהתאם להלכה הפסוקה, פיצוי בגין נזק גוף הינו זכות אישית של היחידה ואינו מוקנה לקופה, וזאת להבדיל מפיצוי המתקבל בגין רכיב הפסד כושר השתכרות שהוא בבחינת נכס המוקנה לקופת ההליך (ראו: ע"א 10217/16 ב.ת.ב - בניני תעשיה באר-שבע בע"מ נ' ג'ינר (17.1.2019) (להלן: "עניין ב.ת.ב"). בעניין ב.ת.ב נדרש בית המשפט למקרה בו סכום הפיצוי נקבע על דרך הפשרה, ללא פירוט רכיבי הנזק, והתווה קווים מנחים בכל הנוגע ל"חילוץ" רכיב הפסדי ההשתכרות מתוך הפיצוי הגלובאלי שנפסק. במסגרת הדיון הנוסף, דנ"א 1996/19 קוגן נ' ב.ת.ב בניני תעשייה באר שבע בע"מ (11.1.2021), הוסיף כב' השופט (כתוארו אז) עמית כי כאשר מתעורר קושי מעשי "לחלץ" את רכיב אובדן כושר ההשתכרות ועל מנת להימנע מחישובים אריתמטיים סבוכים, אפשר כי הדבר ייעשה על דרך האומדנה.

13. בענייננו, מחד גיסא - טענת היחידה ועו"ד רובין כי כלל סכום הפשרה עניינו ברכיבים שאינם ממוניים נתמכת בסעדים המבוקשים בגדרי כתב התביעה שצורף. מאידך גיסא - ראשי הנזק בגדרי הסכם הפשרה אינם ידועים ואין פירוט של רכיבי התשלום. כמו כן, הגם שכאמור בכתב התביעה לא צוין רכיב של אובדן כושר עבודה, מדובר בנזק שנגרם כנטען בשנת 2017 ואשר בעטיו נגרמה ליחידה נכות, ואולם אין כל התייחסות ביחס להשלכות הנזק כאמור על הפסקת עבודתה של היחידה בשנת 2021. כמו כן, יש ליתן את הדעת לכך כי יקל לשער כי תכנית הפירעון ליחידה הייתה בסכום גבוה יותר לו היחידה התנהלה בשקיפות ובתום לב מלא בהליך. כאמור, על יחידה המבקשת לחסות תחת הגנות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, לנהוג בתום-לב, בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם הנאמן. מעיון בתשובות הנאמן והממונה, ובעצם פתיחת הליך אזרחי ללא עדכון וללא אישור, ניכר כי לא כך היא התנהלות היחידה בהליך זה.

14. בנסיבות אלה, כאשר סכום הפיצוי נקבע על דרך הפשרה, ללא פירוט רכיבי הנזק, ובחישוב הפיצוי על דרך האומדנה; תוך שקלול טענת באי כוח היחידה לכאב וסבל אשר נגרם לה עקב הטיפול הדנטלי הרשלני, ומשהתרשמתי כי עיקרו של הפיצוי הוא פיצוי בגין נזק גוף שהינו זכות אישית של היחידה ואינו מוקנה לקופה; לאחר עיון בחוות דעת המומחה מטעם היחידה והמומחה מטעם בית המשפט בהליך האזרחי; לצד שקלול טענות הנאמן והממונה בדבר התנהלות היחידה בהליך בחוסר שקיפות ובחוסר תום לב, סבורני כי יש מקום להעביר את חלקו של הפיצוי ליחידה לרבות שכ"ט לבא כוחה, אך בוודאי לא את מלוא הסכום.

15. אשר לשכר הטרחה שהתחייבה היחידה לשלם לעורך-דינה בהליך האזרחי, עו"ד רובין, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, במצב בו ישנה 'תחרות' בין נושים של יחידה בהליך חדלות פירעון, אין להעדיף תשלום שכר טרחת עורך דין על פני יתר הנושים שנקשרו בקשר חוזי עם היחידה (ראו: ע"א 6180/20 ד"ר וינברג נ' מדינת ישראל (13.6.2021)). משנה תוקף לכך ניתן עת היחידה לא גילתה דבר ההליך האזרחי, הסכם שכר הטרחה והסכם הפשרה, לכלל הגורמים הרלוונטיים בהליך זה, ולא קיבלה אישור בהתאם. כמו כן, נתתי דעתי למצבת החובות של היחידה (מעל סך של 230,000 ₪) ולסכום שנקבע שעל היחידה לשלם לנושיה במסגרת תכנית הפירעון (40,000 ₪) למול שיעור הסכום שהוסכם בין היחידה לבא כוחה בהליך האזרחי כשכ"ט, 60,888 ₪ (הסכום כולל מע"מ, סכום העולה על הסכום המצרפי של תכנית הפירעון לכלל נושי היחידה.

16. לאור האמור לעיל, בשים לב לכך שהתנהלות היחידה היא שמנעה מהנאמן לבחון באופן סדור איזה חלק מהפיצוי מוקנה ליחידה ואיזה לקופת הנשייה, ולאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, כך שסכום הפשרה המצוי בחברת הביטוח בסך של 172,000 ₪ יחולק באופן הבא:

    1. ליחידה - סך של 80,000 ₪ בגין כאב וסבל, הוצאות טיפול ועוגמת נפש.

       הסכום כולל את הוצאות ההליך וכן את יתרת הסכום לעו"ד רובין כפי שיפורט להלן.

    2. לעו"ד רובין כשכ"ט עו"ד - סך של 40,592 ₪, המהווה 20% מסכום הפשרה בצירוף מע"מ. [יתרת הסכום בסך של 20,296 (הסכום כולל מע"מ) תשולם לו ישירות על ידי היחידה מהכספים שיועברו אליה כאמור בסעיף א. לעיל ובהתאם להתחייבותה החוזית מולו].

    3. היתרה - סך של 51,408 ₪, יועברו לקופת הנשייה, כתוספת למתווה במסגרת הצו לשיקום כלכלי ובשים לב לשינוי הנסיבות לגביו לא הודיעה היחידה והתנהלותה.

17. מוצאת אני לשוב ולציין, גם באחרית הדברים, כי במכלול האמור אין כדי לגרוע כמלוא הנימה מחומרת התנהלות היחידה בהליך, תוך ניהול הליך משפטי ללא עדכון וללא היתר והסתרת מידע וכספים בגדרי ההליך. החלטתי לעיל היא משנטיתי חסד ליחידה, על אף חומרת התנהלותה בין כתלי הליך חדלות הפירעון אשר אבן יסוד בו היא השקיפות.

     

    ניתנה היום, י"ד אדר תשפ"ו, 03 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.