פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 21.08.2020 ניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים, לבקשתו. כנגד היחיד אושרו 16 תביעות חוב בסך כולל של 3,632,064 ₪, מתוכם סך של 20,086 ₪ בדין קדימה והיתר כחובות כלליים.

היחיד יליד 1979, נשוי ואב לחמישה, מתוכם ארבעה קטינים, מתגורר עם משפחתו בנכס בבעלותו ביישוב XXX ומחזיק במחצית הזכויות בנכס (להלן: הנכס). היחיד עובד כשכיר, בת זוגו אינה עובדת מיום 01.02.15 עקב מצבה הרפואי, הרעייה אובחנה עם גידול במוחה, עברה סדרת ניתוחים, הוכרה כנכה ב-100% ומתקיימת מקצבת נכות. חלק מילדי היחיד בעלי צרכים מיוחדים כאשר בן אחד סובל ממחלה נפשית.

ביום 21.02.22 הוגשה המלצת הממונה יחד עם דו"ח ממצאי הבדיקה, לפיה הומלץ על מתן צו שיקום לתקופה בת 60 כאשר התשלום החודשי יעמוד ע"ס 800 ₪ וכן גילום זכויות היחיד בנכס. אחר הגשת דו"ח ממצאי הבדיקה פעל היחיד להגשת הצעת הסדר, תחילה הציע סך של 200,000 ₪ (כעולה מהודעת העדכון שהגיש הנאמן ביום 31.12.24). בהמשך שיפר הצעתו לסך שך 250,000 ₪. ביום 17.08.25 הגיש היחיד הודעת עדכון לפיה זכתה הצעתו המשופרת לרוב מניין ורוב ערך כאשר 6 מתוך 8 נושים הסכימו להצעה ושיעור נשייתם הינו 2,205,546 ₪ המהווה 82% משיעור הנשייה (בהודעת הנאמן מיום 03.09.25 ציין כי מדובר ב-5 נושים המסכימים ו-3 מתנגדים). הצעתו המשופרת של היחיד הינה לתשלום סך של 250,000 ₪ באופן הבא: סך של 30,000 ₪ ישולם ב-60 תשלומים שווים ע"ס 500 ₪ והיתרה בסך 220,000 ₪ תשולם בתשלום אחד בתום התקופה.

בד בבד בוצעה שמאות לדירת היחיד והנכס הוערך בסך של 2,500,000 ₪ לא כולל מע"מ כעולה מחוות דעת השמאי אשר נערכה באפריל 2025. צוין כי בעת מכירה כפויה יש להפחית מהשווי הנקוב כ-15%. עוד ביארה חוות הדעת השמאית כי בנכס קיימת בניה נרחבת שאינה תואמת היתר, ההסדרה הוערכה בסך של 80,000 ₪ כאשר משווי זה יש להפחית בנוסף דמי הסכמה/רכישה שיידרשו על ידי רשות מקרקעי ישראל בגובה 167,000 ₪ וכן תשלום מס שבח שנאמד בסך 25,000 ₪.

בהחלטתי מיום 28.08.25 הוריתי כי היחיד יציג אסמכתאות מפורשות לכך כי הנושים אשר הביעו הסכמת להצעת ההסדר, היו מודעים לשווי הנכס ולשמאות שהוצגה. חמשת הנושים אכן אישרו את הדבר בהודאת דואר אלקטרוני שנשלחו לב"כ היחיד במהלך אוגוסט- ספטמבר 2025.

בהודעת הנאמן מיום 03.09 צוין כי קיימת מחלוקת בין הצדדים ביחס לסוגיית הדיור החלוף, לשיטתו, יש להעמיד את תקופת הדיור החלוף על 4 שנים בסכום של 4,000 ₪ לחודש. מנגד, ב"כ היחיד ביקש להעמידה על 10 שנים. נטען כי ככל ותתקבל עמדת היחיד לעניין גובה תקופת הדיור החלוף ובשים לב להפחתות שיש לבצע משווי הנכס (מימוש מהיר, שכ"ט מימוש, משכנתא, מסים, הסדרת רישוי ועוד), ולחלקה של רעייתו, הרי שחלקו של היחיד בנכס יוערך בסך של 320,000 ₪. בנסיבות אלה, הותיר הנאמן את אישור ההצעה לשיקול דעת בית המשפט.

ביום 26.10.25 התקיים דיון בבקשה לאשר את הצעת ההסדר מטעם היחיד. במהלך הדיון שיפר היחיד את הצעתו באופן בו תקופת ההסדר תקוצר ל-24 חודשים חלף 60 החודשים שהוצעו בתחילה. היחיד הדגיש כי אין ביכולתו לשפר עוד את ההצעה. היחיד תיאר בבכי את קורותיו, מאז שפונה מביתו בגוש קטיף, עד מעברו לרמת הגולן, הקשיים הרפואיים עימם מתמודדים רעייתו ובנו, אשר נזקק להשגחה צמודה בהיותו סובל ממגבלה נפשית. היחיד תיאר כי המשפחה מסתייעת בעמותות לקבלת סלי מזון. תואר כי הקהילה בה מתגורר היחיד מסייעת לתא המשפחתי ותסייע לו אף בתשלומי ההסדר הנוכחי. בעלי התפקיד עמדו מנגד על העובדה כי הדיבידנד המוענק לנושים במסדרת המוצע נמוך, לשיטתם, על היחיד לשפר עוד את הצעתו אף שהיא קיבלה את אישור רוב הנושים במתכונתה הנוכחית. הודגש כי בנסיבות בהן הנכס ממושכן, הרי שתקופת הדיור החלוף שביקש להעריך היחיד גבוהה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את הצעת היחיד לתשלום סך של 250,000 ₪ לנושיו, שמעתי ושקלתי רבות את עמדת בעלי התפקיד, וכן נתתי דעתי להסכמות הנושים, נחה דעתי כי יש לאשר את ההסדר.

לעניין זה יאמר כי סעיף 324 לחוק קובע את הוראות הדין לעניין אישור הסדרי חוב של יחידים בידי בעלי העניין ובית המשפט. סעיף זה מחיל, בשינויים מסוימים, את הוראותסעיפים 88-85 לחוק. כאמור בסעיף 85 לחוק, על מנת שהסדר חוב ייחשב ככזה שאושר בידי הנושים, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים – רוב מניין ורוב ערך. אישור הצעת הסדר החוב על ידי הנושים אין בו די, וההצעה עודנה טעונה אישור בית המשפט אם כי, ככלל, ולמעט במקרים נדירים, בית המשפט ייטה לאשר הסדר חוב אשר אושר כנדרש על ידי הנושים, תוך שהוא אינו נוהג לשים עצמו בנעליהם.

וכך נקבע לעניין זה:

"כאמור, אף מקום בו הצביעו אסיפות הנושים לטובת הסדר שהוצע, נדרש אישורו של בית המשפט להסדר (ראו סעיף 350(ט)לחוק החברות(. בדרך כלל ייטה בית המשפט לאשר הסדר שאסיפות הנושים הצביעו בעדו. הטעם לכך הוא כי הצבעת אסיפות הנושים משקפת את העדפותיהם של מרבית הנושים ביחס להסדר המוצע. יש להניח כי הנושים עצמם נמצאים בעמדה הטובה ביותר להעריך אם ההסדר מיטיב עימם, אם לאו. משכך, ככלל לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתם של הנושים בשיקול דעתו שלו. רק במקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר הגינות עשוי בית המשפט שלא לאשר את ההסדר (ע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (25.02.14)). עוד ראה: פש"ר (מחוזי ת"א) 1048/02 מדרשת רופין – מוסד להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי – רופין (17.9.2002);ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004)).

בהתאם לסעיף 88 לחוק, בשילוב השינויים הקבועים בסעיף 324, ככל ושוכנע בית המשפט שהתמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שהיה עשוי לקבל אותו נושה לו היה ניתן צו לפתיחת הליכים, בית המשפט לא יאשר את ההצעה, ואולם, הנטל להוכיח זאת מוטל על הנושה המתנגד נוכח העובדה כי יתר הנושים אישרו את ההצעה, משמע, הביעו דעתם כי מדובר בהסדר מועיל (ראה: חדל"ת (תל אביב-יפו) 18763-01-20 עו"ד אביתר קרמר – נאמן לחברת בקעת התמר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, (08.09.20); חדל"ת (ת"א) 24622-10-20‏‏ק. פסגות ישראל בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, (24.12. 21)).

מן הכלל אל הפרט;

בענייננו הצעת היחיד מקיימת את התנאים הפורמאליים הדרושים – רוב מניין ורוב ערך, שכן אושרה על ידי הנושים ברוב של חמישה מסכימים אל מול שלושה מתנגדים ובשיעור נשייה של 2,205,546 ₪ המהווה 82%. הנושים המאשרים ציינו פוזיטיבית כי השמאות בעניין נכס המגורים עמדה לנגד עיניהם בבואם לאשר את ההצעה. הנושים אשר התנגדו להצעה לא התייצבו לדיון שנקבע לאישור הצעת ההסדר ולא הביעו התנגדות מנומקת.

כפי שהובהר לעיל, בית המשפט אינו נוטה להפעיל גישה פטרנליסטית ולהחליף את שיקול דעת הנושים בשיקולו שלו. נתתי דעתי לעובדה כי קיים נכס מגורים בשווי ממשי, יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממצבו האישי המורכב של היחיד כמפרנס יחיד; את העובדה כי התא המשפחתי נתמך מזה שנים ואף נזקק לסיוע בסלי מזון; את עובדת היותה של רעייתו נכה בשיעור 100%; את מצבו של הבן הסובל מנכות נפשית וקשייו כפי שתוארו; ואת העובדה כי הנכס הנוכחי הונגש לצרכיהם. יש להניח כי דיור חלוף בנסיבות אלה יהיה משמעותי ובקרבה לנתון עליו הצביע היחיד. במצב דברים זה, כאשר מחצית מהזכויות בנכס לבת הזוג, וכאשר גם הובהר בשמאות כי הליכי מימוש כרוכים בהפחתה משמעותית בדגש על תשלומי מיסים וחריגות הבניה המשמעותיות הקיימות בנכס, נחה דעתי כי ההפרש בין גדרי צו שיקום לבין הצעת ההסדר אינו מוביל לתוצאה לפיה אין לכבד את ההסדר.

עוד הבאתי במניין שיקולי את נסיבות הסתבכותו של היחיד שלא נבעו מהתנהלות כלכלית חסרת תום לב, אלא אכן כתאונה כלכלית ובדגש על הסטת חיי היחיד ומשפחתו ממסלולם לאחר הגירוש מביתם בגוש קטיף.

בשל כל האמור, נוכח הסכמת הנושים, לאחר שבחנתי את עמדות בעלי התפקיד ויתר הנתונים ונוכח אלמנט השיקום, אני מוצאת כי יש לאשר את הצעת ההסדר שהינה העמדת קופת הנשייה על הסך של 250,000 ₪. התשלום יבוצע באופן הבא:

1. סך של 11,500 ₪ ישולם ב-23 תשלומים חודשיים ע"ס 500 ₪.

2. סך של 238,500 ₪ ישולם בחודש ה-24 בתשלום אחד ולא יאוחר מכך.

    

ההסדר לעיל יחייב את היחיד ואת כלל הנושים בהתאם להוראות סעיף 320 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2018 (להלן: החוק).

אין בהסדר על מנת לפטור את היחיד מחובות אשר אינם ברי הפטר לפי סעיף 175 לחוק.

אני ממנה את עו"ד גאדי זועבי כמנהל ההסדר.

בשים לב לכך כי אושר ההסדר לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים כנגד היחיד, הרי שהצו אשר ניתן יבוטל, ברם אין בכך לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או כל פעולה משפטית אחרת אשר נעשו כדין לפני הביטול בהתאם להוראות סעיף 185(ב) לחוק.

מנהל ההסדר יפעל ליישום הסדר הנושים וידווח על ביצועו במלואו תוך 30 יום מיום תשלום מלוא ההסדר.

למעקב פנימי ביום 01.12.2027

ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ו, 31 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.