החלטה
מבוא
1. המבקשים אשר החזיקו במבנים שונים במתחם נמל תל-אביב (להלן: "מתחם הנמל") הגישו תביעה כספית, וכן תביעה למתן חשבונות כנגד המשיבה, חברה ממשלתית המנהלת את מתחם הנמל.
עילת התביעה של המבקשים היא בגין הפרת הסכמים שנחתמו עם המשיבה בנוגע לזכאות לתשלום דמי שימוש, וסירובה להשיב לידי המבקשים את החזקה בחנויות שבמתחם הנמל.
המשיבה טענה, כי התובעים הינם מסיגי גבול למקרקעי ציבור, וחולקת על זכותם במקרקעין. כמו כן, המשיבה טוענת, כי המשיבים חבים לה דמי הרשאה ודמי ניהול על החזקת הנכסים הללו עוד משנת 1967.
המשיבה הגישה תביעה שכנגד, ובהתאם המבקשים הגישו כתב הגנה שכנגד, ובקשה לדחייה על הסף של התביעה שכנגד מכוח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר דין האזרחי, תשמ"ד- 1984.
טענות הצדדים
2. המבקשים טוענים בבקשתם, כי בכתב התביעה שכנגד דורשת המשיבה לחייבם בסך של 1,000,000 ₪ (אשר ננקב לצרכי אגרה) בשל דמי שימוש ראויים החל משנת 1967, ועד למועד הגשת התביעה בגין שימוש בשטחים שונים במתחם הנמל.
אולם, לטענת המבקשים, מעמדם הוא כשל בר-רשות ועל-פי ההלכה הפסוקה, מקום בו מחזיק פלוני בנכס מבלי שבעליו, אלמוני, ידרוש כל תשלום בעבור השימוש הנעשה בנכס, אין הבעלים רשאי לבוא בתביעה לתשלום דמי שימוש רטרואקטיביים.
כמו כן, לטענת המבקשים, אין חולק, כי הם החזיקו בנכסים כאלה ואחרים במתחם הנמל במשך שנים ארוכות, וכי מעולם לא נדרשו לשאת בתשלומי דמי שימוש בשל כך, והתביעה שכנגד נולדה אך ורק כתגובה לתובענה שהגישו כנגד המשיבה. על כן, לטענתם, המשיבה מושתקת ומנועה מלדרוש מהמבקשים דמי שימוש רטרואקטיביים.
המשיבה טוענת בתגובתה לבקשה, כי לצורך בירור טענות של מניעות והשתק יש להיכנס לגופם של דברים, דבר אשר עומד בניגוד גמור לכל המוסד של "דחייה על הסף".
עוד טוענת המשיבה, כי עצם העובדה שהמבקשים אשר החזיקו במקרקעי נמל תל-אביב במשך שנים, ומבלי לשלם אגורה שחוקה, אין די בה כדי להביא לקביעה שהם פטורים מתשלום דמי שימוש ראויים.
המבקשים חוזרים על בקשתם ומוסיפים, כי עילת השתק ומניעות מהווה עילה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד.
דיון והכרעה
3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כי דין הבקשה לסילוק על הסף של כתב התביעה שכנגד להידחות.
במקרה דנן, המבקשים מעלים את הטענה העובדתית, כי מעולם לא נדרשו על-ידי המשיבה לשלם לה דמי שימוש במבנים בהם עשו שימוש, אך מדובר בטענה עובדתית, ועל מנת לקבוע ממצאים עובדתיים, ולהסיק מהם מסקנות משפטיות שיכריעו בתובענה, מן הדין לברר ולשמוע את כל הראיות ועדויות הצדדים.
זאת ועוד, מעיון בהסכמים עולה, כי נושא מעמדם של המבקשים במתחם הנמל , אם כברי-רשות ואם כפולשים , נשאר פתוח בין הצדדים, וראה לעניין זה בעמוד 1 להסכם משנת 2003, ועמוד 1 להסכם משנת 2005 ברשימת "הואיל".
אכן, נחתמו הסכמים בין המבקשים למשיבה בנוגע לפינוי המבנים, והשכרתם לצד ג' בכדי לאפשר את שיפוצם, אך יחד עם זאת, אין בהסכמים הללו כל אמירה אשר חוסמת או משתיקה את המשיבה לגבי זכות התביעה שכנגד כנגד המבקשים.
4. אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, הבקשה לסילוק על הסף של כתב התביעה שכנגד, נדחית בזה.
כל צד יישא בהוצאותיו.