השבת כספים שנתפסו על-ידי המשטרה בפרשת תקיפת השוטרים בכרמיאל

עניינה של בקשה זו בהחזרת תפוס לידי המבקשת, הטוענת לבעלות בו.

המבקשת היא אימם של אסף ועמית פרקש, שהם נאשמים 2 ו-5 בת"פ 7028/08 של בית המשפט המחוזי בחיפה. בכתב האישום הנ"ל מתוארת השתלשלות עובדות שלפיה נסעו בליל 5/2/08 הנאשמים 3,4 ו - 5 באותו כתב אישום בכרמיאל ורכבם נעצר לבדיקה ע"י שוטרים. בתגובה לבקשת השוטרים החלו נאשמים 4 ו 5, שהם עמית פרקש והגב' קרן סרנקו, לקלל את השוטרים. בהמשך אף תקפו את השוטרים. בתגובה עצרה המשטרה את קרן סרנקו ועמית פרקש. אירוע זה יכונה האירוע הראשון.  בהמשך, החליטו הנאשמים 1, 2 ו-3 בכתב האישום לנקום בשוטרים על שעצרו את השניים הנ"ל. על פי הנטען בכתב האישום השליכו רימון זרחן אל עבר תחנת המשטרה בכרמיאל. אירוע זה יכונה האירוע השני.

עמית פרקש וקרן סרנקו שנעצרו במהלך האירוע הראשון לא היו מעורבים, מטבע הדברים, באירוע השני. יצוין כי משפטו של עמית פרקש הסתיים ונגזר עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. משפטם של קרן סרנקו והנאשמים באירוע השני טרם הסתיים.

מהאמור בבקשה ומהטיעון בפני עולה כי בעת שעוכב הרכב בראשית האירוע הראשון וקרן סרנקו ועמית פרקש נעצרו נתפס על גופה של קרן סרנקו סכום כסף מזומן גדול, 24,000 ש"ח במזומן. יודגש כי הדבר עולה מהאמור בבקשה ומהטיעון בפני מאחר ובכתב האישום אין כל אזכור לתפיסת הכסף הנ"ל, או כל סכום אחר, על גופה של קרן סרנקו או אצל מי מהנאשמים בשני האירועים.

במסגרת החקירה נחקרו המבקשת ועמית, בנה, על הכסף הנ"ל. עמית פרקש שמר על זכות השתיקה והמבקשת טענה כי מסרה לבנה עמית סכום קטן של 300 - 350 ש"ח בלבד. בחקירה הראשונה לא נשאלה המבקשת על הסכום הנ"ל. בחקירה שניה טענה כי בנה עמית קיבל סכום של 13,000 ש"ח כפיצויים. המבקשת לא טענה כי הכסף הנ"ל שיך לה. טענה זו עולה לראשונה במסגרת בקשה זו. כעת טוענת היא כי הכספים שנתפסו שייכים לה וכי יש להחזיר אותם לידה. המאשימה מתנגדת וטוענת כי הבעלות בכספים לא הובהרה. עוד טוענת המאשימה כי הוצג כראיה לבית המשפט טופס המעיד על תפיסת הכספים הנ"ל וכי יתכן שהאלימות שנקטו קרן סרנקו ועמית פרקש כנגד השוטרים באירוע הראשון הייתה כדי לנסות ולמנוע מהשוטרים לאתר את הכסף המזומן שהיה על גופה של קרן סרנקו.

סבור אני כי יש להורות על השבת הכספים ואולם לא לידי המבקשת אלא לידיה של הגב' קרן סרנקו. אבהיר להלן:

הוראות החוק הרלוונטיות למחלוקת שבפני הן הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969  (להלן: "הפקודה") הקובעות כדלקמן:

"32. סמכות לתפוש חפצים [תיקון: תש"ל, תשנ"ה, תשס"ה(2)]
(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
(ב)...  
(ב1) ...

(ג)...

32א...

33. שמירת התפוס נתפס חפץ כאמור בסעיף 32, או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים בסעיף 32 חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור בסעיף 34, לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.

 34. מסירת התפוס לפי צו על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

 35. החזרת התפוס על ידי המשטרה אם תוך ששה חודשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח ; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

 36. הכרעת בית-המשפט בתפוס הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו;הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

 37.  חפץ שלא הוגש כראיה הוגש משפט ולא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, הרי אם היה המשפט נגד אדם על עבירה שעבר באותו חפץ או לגביו, רשאי בית המשפט לצוות כאמור בסעיף 34; לא ניתן צו לפי סעיף  34 או שלא היה המשפט נגד אדם על עבירה כאמור, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם שמידיו נלקח. " (ההדגשות הוספו. ר.ש.)

כאמור, אין חולק כי הכסף הנ"ל נתפס בחזקתה של הגב' סרנקו. אין חולק כי כתב האישום אינו מזכיר את הכסף הנ"ל. לא נטען בכתב האישום כי הכסף עצמו הושג אגב ביצוע עבירה או שהייתה בעצם ההחזקה בו עבירה. לא נטען כי בוצעה עבירה בהקשר לכסף הנ"ל או תוך שימוש בו. אין בכתב האישום כל הודעה בדבר כוונה לבקש את חילוט הכסף הנ"ל. טופס המעיד על תפיסת הכסף הוצג כראיה וכאמור העובדה כי נתפס הכסף כלל אינה שנויה במחלוקת. בנסיבות אלו לא ברורה כלל הסמכות לפיה נתפס הכסף בראשיתו של ההליך, וזאת בהתאם להוראות סעיף 32(א) לפקודה כמפורט לעיל.