הרשעת נהג אוטובוס בנהיגה רשלנית שגרמה למותו של הולך רגל שחצה באור אדום

כתב האישום שבפני עניינו תאונת דרכים קטלנית, בה מצא את מותו, דוד קליין, יליד 1921 (להלן: "המנוח"), שחצה את רחוב פרישמן בת"א מצפון לדרום במעבר החצייה.

על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם באוטובוס של חברת "דן" מ"ר 9063601(להלן: "האוטובוס") ביום 4.12.08 בשעה 10:10 או בסמוך לכך ברח' פרישמן בתל אביב ממזרח למערב.

אותה שעה חצה המנוח את רחוב פרישמן  מצפון לדרום במעבר החצייה, הנמצא מערבית לצומת, מימין לשמאל כיוון חציית הנאשם.

הנאשם חצה את הצומת, כאשר הוא בנתיב השמאלי מבין 3 נתיבים, ופגע עם חזית האוטובוס במנוח, אשר הספיק לעבור 6.1 מטר מרוחב מעבר החצייה.

כתוצאה מהתאונה נחבל המנוח קשות, ונגרמו לו, בין היתר, שברים מרובים בגולגולת ודימום תוך מוחי. המנוח פונה לבית החולים איכילוב במצב קריטי, ונפטר זמן קצר לאחר מכן.

התאונה ומותו של המנוח נגרמו כתוצאה מרשלנותו של הנאשם, אשר התבטאה בכל אלה:

1.      הנאשם נהג בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב למתרחש בדרך, ולא הבחין מבעוד מועד במנוח,  שחצה במעבר חצייה, ותנאי הדרך והכביש היו טובים.

2.      הנאשם נהג בחוסר תשומת לב וחוסר מיומנות, כאשר איחר בתגובתו, ולא בלם בזמן, למרות שהמנוח הספיק לחצות 6.1 מטר ממעבר החצייה, טרם התאונה.

3.      הנאשם לא היה ערני לדרך, שכן, לא הבחין במנוח או הבחין באיחור ניכר, הגם ששדה ראייתו היה פתוח לחלוטין, ויכול היה להבחין בירידת הולך הרגל לכביש ממרחק של 70 מטרים לפחות, ללא הפרעה.

4.      הנאשם נהג בחוסר מקצועיות, לא בלם בלימת חירום, לא צפר, הסיט את ההגה או ביצע כל פעולה שנהג סביר היה מבצע על מנת למנוע את הפגיעה.

כתב האישום מייחס לנאשם גרם מוות תוך נהיגת רכב ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, בקשר עם סעיפים 40 ו -64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א- 1961.

ב"כ הנאשם כפר באחריות הנאשם לתאונה. לדבריו, אין אור ירוק משותף לנאשם ולמנוח. הנאשם חצה הצומת, כאשר אור ירוק דולק ברמזור בכיוון נסיעתו. המנוח חצה מעבר החצייה, כאשר אור אדום דולק ברמזור בכיוון חצייתו.

גדר המחלוקת הינה רשלנותו של הנאשם כלפי המנוח, וקיום הקשר הסיבתי משפטי בין התרשלות הנאשם למות המנוח.

ב"כ הנאשם בסיכומי טענותיו, מסכם גדר המחלוקת:

1.      מתי ירד המנוח למעבר החצייה?.

2.      כיצד התנהג המנוח על הכביש?. האם הלך ישר? שמא הלך בין מכוניות, שעמדו או נסעו על מעבר החצייה.

3.      מתי הבחין הנאשם במנוח?.

4.      מתי החל הנאשם לפעול על מנת למנוע התאונה?.

5.      האם התאונה בגדר הצפיות של הנאשם?. מה יכול היה לעשות?.