הרשעת מאבטח מטעם חברת אבטחה בעבירת רצח

השופט מאיר יפרח :

בפתח דבריי אציין כי אמליץ לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירת הרצח בכוונה תחילה ועבירת החבלה בכוונה מחמירה ולדחות, בנסיבות, את טענת ההגנה העצמית.

להלן, אפרוס את המסכת העובדתית ובעיקר - את הנימוקים שהובילוני למסקנות דלעיל.

פרטי האישום

1.          כתב האישום שהגישה המאשימה נגד הנאשם ביום 7.2.11, מגולל את המסכת העובדתית הבאה: הנאשם הועסק (באמצעות חברה קבלנית) כמאבטח במסעדה בשם "ביבלוס" בתל אביב. המסעדה מצויה ברחוב קויפמן 6 בתל אביב, סמוך לדולפינריום. לשם ביצוע תפקידו, צוייד הנאשם באקדח חצי אוטומטי מסוג "בול" בקוטר 9 מ"מ (להלן: " האקדח"). במועדים הרלוונטיים, נהג אלכס קאהן (המכונה " בני" וכך ייקרא להלן) לפקוד תדיר את המסעדה, בהיותו מלווה במאבטחים, וביניהם: ויטלי בורקוש-טופילייר (להלן: " המנוח"); יבגני סרגינקו (להלן: " יבגני"); רומן ורניק (להלן: " רומן"); וצלב גורליק (להלן: " סלבה") ואלעד בשן (להלן: " חבורת המאבטחים"). הללו נהגו להישאר מחוץ למסעדה בין השאר על מנת להשגיח על רכבו של בני. ביום 13.1.11, או סמוך לכך, התגלע ויכוח בין הנאשם לבין המאבטחים לרקע טענות של האחרונים לגבי מילוי תפקידו של הנאשם וסירובו להיענות לדרישותיהם. עימותים מילוליים התרחשו אף בין מועד זה לבין 19.1.11. הנאשם עידכן את מעסיקיו כמו גם את מנהל המסעדה, מיכאל אלטפדר (להלן: " מיכאל").

ביום 18.1.11 יצר הנאשם קשר עם לזר נבחוב (להלן: " לזר"), שהכיר אף את המנוח על רקע ישיבתם המשותפת בתא בכלא איילון בשנת 2007. הנאשם חפץ שלזר יסייע בעדו בעימות שנוצר עם המנוח.

2.          ביום 19.1.11 התייצב הנאשם לעבודתו בשעה 18:00. בסביבות השעה 20:30 הגיעו בני ומאבטחיו הנ"ל למסעדה. בני נכנס את המסעדה וחבורת המאבטחים המתינה לו בחוץ. כמחצית השעה לאחר מכן פרץ ויכוח בין הנאשם לבין המנוח והלה נטל כוס קפה והתיז את תכולתה על פני הנאשם. חמתו של הנאשם התעוררה והוא נכנס למסעדה ודיווח למיכאל על שאירע ומיכאל הורה את הנאשם להישאר במסעדה עד שיתפנה לטפל בעניין.

3.          הנאשם התקשר לאחיו, גנאדי, וסיפר לו אודות האירוע. גנאדי דיווח למשטרה בשעה 21:28 כי מאבטחים מכים עובד במסעדה, מסר את פרטי הנאשם וביקש כי ניידת תסור למקום. המוקדנית, ליליה בלינדרמן, פעלה כמבוקש ובשעה 21:40 לערך, הגיעה ניידת משטרה לקרבת המסעדה אך השוטרים לא הבחינו בנאשם. הם פנו למוקדנית וזו יצרה קשר טלפוני עם הנאשם וביקשה שייצא אל הניידת. הנאשם הודיע לה כי הכל כשורה וכי אין עוד צורך בהתערבות המשטרה. הוא סירב לצאת אל הניידת. משכך, עזבה הניידת את המקום.

4.          הנאשם התקשר גם ללזר, בשעה 21:12 וביקש ממנו לסור למקום. ואכן, בסמוך לשעה 22:00 הגיע לזר לאיזור המסעדה, כשהוא מלווה בגרמן רזילוב ובשניים נוספים שזהותם עלומה. לזר פגש במנוח ובמאבטחים האחרים מחוץ למסעדה. לזר התקשר אל הנאשם וביקש ממנו לצאת מן המסעדה ולחבור אליו. הנאשם נענה לבקשה, יצא את המסעדה וחצה את הכביש יחדיו עם לזר, המנוח וכן חלק מן המאבטחים, לעבר מגרש החנייה שממול למסעדה.

5.          בהיותם במגרש החנייה, פרצה קטטה בין הנאשם וחבורתו לבין המנוח והמאבטחים או מי מהם. במהלך הקטטה, שלף הנאשם את האקדח דרך אותו בכוונה להמית, ירה לעבר המנוח ופגע בו. עקב כך, נפל המנוח ארצה. יבגני צעק אל הנאשם שיחדל מן הירי והנאשם הגיב בכך שירה לעבר יבגני ופגע בו. יבגני החל במנוסה אך כדורי האקדח השיגוהו וגרמו לו חבלה חמורה.

6.          בהמשך לאמור, חזר הנאשם והתקרב אל המנוח, ששכב על הרצפה, עמד מעליו וירה לכיוונו מספר קליעים בכוונה לגרום למותו. ארבעה קליעים חדרו אל גופו של המנוח: במפשעה השמאלית, בעכוז מימין, בירך שמאל ובגוו משמאל. לאחר הירי נמלטו הנאשם וחבורתו מן המקום. הקליעים גרמו למנוח נזק חמור בעיקר לריאות ולרקמת האגן. מותו של המנוח נקבע סמוך לאחר הגעתו אל בית החולים. יבגני נפצע בעכוז, בבטן ובאיזור המרפק. הוא נזקק לניתוחים אחדים וממילא לאישפוז.

7.          במעשיו אלה רצח הנאשם את המנוח, לאחר שהכין את עצמו ואת האקדח החליט להמיתו והמיתו בדם קר. על כן, יוחסה לו עבירת הרצח על פי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"). הנאשם גרם ליבגני חבלה חמורה שלא כדין ומתוך כוונה לעשות כן ולפיכך, יוחסה לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין.

המענה לכתב האישום

8.          בתגובתו (הכתובה) של הנאשם לכתב האישום, אישר הוא את דבר העסקתו במסעדה, את החזקתו באקדח וכן את ביקוריו התכופים של בני - עם מאבטחיו - במסעדה. לטענת הנאשם, ביום 13.1.11 נדרש הוא על ידי המאבטחים הנ"ל לזנוח את תפקידו כשומר המסעדה ולהמירו בשמירה על רכבו של בני, ומשסירב - החלו המאבטחים, ובמיוחד המנוח, להתעמר בו, להשפילו, לאיים עליו ואף לפגוע בו באופן פיסי. הנאשם נותר חסר אונים ומחמת חששו מפניהם, נמנע הנאשם מתגובה למסכת ההתעללות. הנאשם אכן עידכן את האחראים עליו - ואת בני משפחתו - על אודות המתרחש ואף ביקש חופש ממעסיקו על מנת להימנע ממפגש עם בני ומאבטחיו. הנאשם הודה בכך שיצר קשר עם מכר (שלא ציין את שמו, מחד גיסא אך לא הודה בכך ששמו לזר, מאידך גיסא) והדגיש כי המטרה הייתה לנסות להתפייס עם המנוח ויתר המאבטחים, נוכח חששו מפניהם ובשל הסלמת יחסם כלפיו.

9.          הנאשם הודה בכך שביום 19.1.11 הגיע הוא לעבודתו וכי לאחר זמן, הגיעו למסעדה בני ומאבטחיו. האחרונים, שהמתינו מחוץ למסעדה, פנו כהרגלם להטריד את הנאשם, לקללו, לאיים עליו ולפגוע בו פיסית. המנוח שפך קפה רותח על פני הנאשם ומייד לאחר מכן, התיז אחד המאבטחים מים על פני הנאשם  וכן נזרקה עליו חפיסת סיגריות והוא אף ספג בעיטה מן המנוח. עקב תקרית זו ובגבור חששו של הנאשם מן המנוח ועמיתיו, נמלט הנאשם אל תוך המסעדה. הוא עידכן את מיכאל במתרחש וכן יצר קשר עם אחיו, גנאדי, וסיפר לו את שאירע. עם זאת, כפר הנאשם בכך שאחיו התקשר למשטרה, אך הודה כי בשלב מסוים יצרו איתו גורמי המשטרה קשר טלפוני וכי הוא הודיעם שהכל כשורה. זאת עשה מפאת חששו מן המנוח וחבריו. לא זו אף זו, הנאשם הודה בכך שעקב חרדתו מן המנוח ויתר המאבטחים, הגיע למקום מכר של הנאשם במטרה לסייע לו להתפייס עימם והוסיף כי יצא מן המסעדה לעבר מכרו, המנוח והמאבטחים האחרים, לצורך הפיוס.

10.      לאחר היציאה מן המסעדה כאמור, אכן פרצה קטטה - ביוזמת המנוח וחבריו - במהלכה עשו האחרונים שימוש באלות ובנשק קר נוסף. לאחר שאוים קשות והותקף על ידי המנוח, שאף רצה ליטול את נשקו ומשלמד כי אין באפשרותו להימלט מן המקום, ירה הנאשם ירי אזהרה באוויר ומייד לאחר מכן בראותו כי המנוח אינו נרתע, ביצע הנאשם ירי לעבר פלג גופו התחתון של המנוח. חמתו של המנוח בערה להשחית והוא שב ופנה לעבר הנאשם במטרה להרע לו יחד עם חבריו המאבטחים. בשל כך, ירה הנאשם פעם נוספת במנוח, ירייה בודדת, לכיוון כתפו. בראות הנאשם כי יבגני החל לרוץ לעברו, ירה - באופן אינסטינקטיבי - לעבר הרצפה הסמוכה אליו, על מנת להפחידו והבחין כי פגע בו.

הנאשם כפר בכך שלאחר הדברים האלה, התקרב הוא אל המנוח ששכב על הרצפה וירה לעברו מטווח קצר בכוונה לגרום למותו. הוא אף כפר בהימלטותו מן המקום וטען כי מייד לאחר האירוע שם הוא את פעמיו אל תחנת משטרת רמת גן, שם דיווח על שאירע ומסר את האקדח. הנאשם כפר - מחוסר ידיעה - בנזקי הגוף שנגרמו הן למנוח והן ליבגני בשל הירי.

11.      כללו של דבר, הנאשם כפר בכך שרצח את המנוח בכוונה תחילה וטען כי פגע במנוח כפי שפגע כפועל יוצא של הגנה עצמית. נוסף על כך, כפר הנאשם בכך שגרם ליבגני חבלה חמורה בכוונה לעשות כן.

מסגרת הדיון