הרשעה לאור איזון האינטרסים שאינו מצדיק את פסילת ראיה

כללי:

התביעה מייחסת לנאשם עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז ^-1977 (להלן: "החוק").

אין מחלוקת בין הצדדים כי בחיפוש שנערך ברכב  שבשימוש הנאשם ביום 08.03.07 נמצא סכין.

טענתה המרכזית של הסניגורית הינה כי מאחר  והחיפוש נערך שלא כדין יש הצדקה לפסול את הראייה ולזכות את הנאשם.

למעט עדותו של השוטר שערך את החיפוש כל הראיות הוגשו בהסכמה. מאותן ראיות עולה בבירור כי הסכין שנתפס ברכב שבשימוש הנאשם (ת/3) עונה לדרישות החוק לעניין מאפייני הסכין שהחזקתו הינה אסורה.

בעת מעצרו מסר הנאשם "מהשעמום קניתי אותו בטירה, שמתי אותו באוטו"

(ת/12).

בהודעתו במשטרה (ת/3) ניסה הנאשם לשנות גרסתו ומסר "אני לא יודע איך הסכין הזאת הגיעה לאוטו, אני לא הייתי מודע לכך שיש לי סכין". בהמשך אישר כי לפני זמן רב קנה את הסכין בטירה ולאחר מכן הביע ספק אם הוא רכש את הסכין.

מדו"ח הפעולה שערך השוטר ניר פלד (ת/1) עולה כי ביום 08.03.07 הבחין בבדוקאי רונן זרקא עומד ליד רכבו מסוג מזדה ושאל אותו אם יש ברשותו דבר לא חוקי. הנאשם השיב בשלילה .

בהמשך ציין השוטר "... בחיפוש ברכבו בנוכחותו נתפס בתא בין שני הכיסאות הקדמיים ברכב סכין קפיצית עם ידית בצבע חום "HAO HAN"... שאלתי את הנ"ל לשם מה הוא מחזיק ברשותו את הסכין ועל כך ענה לי שלכלום וכי הוא קנה אותו  בטירה ושם אותו באוטו ו"חתך איתו פירות"...

בעדותו בבית המשפט אישר רס"ל פלד ניר כי לא ביקש את אישורו של הנאשם לעריכת חיפוש.

הבעיה המשפטית:

סעיף 71(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ^- מעצרים) תשנ"ו ^-1996 קובע את סמכותו של שוטר לעריכת חיפוש בכליו או ברכבו של אדם. הסעיף קובע:

"היה לשוטר יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר וסבר כי יש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב ... רשאי הוא להורות לעכב את כלי הרכב ולערוך את החיפוש כאמור".

במקרה הנדון בפני לא היה יסוד סביר לחשד שהנאשם ביצע עבירה ועל כן לא קמה לשוטר הסמכות להורות על עריכת חיפוש ברכבו של הנאשם.

כדי להסיר ספק  אני מציין כי היותו של הנאשם "בדוקאי" אינו מקים חשד לביצוע עבירה מצידו.

השאלה המתעוררת הינה מה המשמעות של עריכת החיפוש בלא שהתקיים קיומו של חשד לביצוע עבירה בת מעצר.

בפסק הדין המנחה בעניין טור' רפאל יששכרוב ע"פ 5121/98 קבע בית המשפט העליון את עקרונות הדוקטרינה של פסילה  יחסית בשיטת המשפט הישראלית.

בית המשפט העליון דחה את הגישה המקובלת במשפט האמריקאי ולא אימץ את  "המודל המתקן" שהתקבל בארצות הברית.