הרשעה בציד בלתי חוקי של חיית בר מוגנת

עו"ד גבריאל רובנבך

בפעם הקודמת חלה תקלה והמועד היום נקבעה לנוחות הנוכחים בדיון. אבקש לקבוע מועד נוסף לדיון. אבצע מסירה אישית לדיון שייקבע יחד עם הכרעת הדין.

החלטה

בתיק זה הנאשמים הוזמנו כאשר היו נוכחים ביום 8.5.06. למרות זאת לא הגיעו לדיון של היום בו אמורה להשמע הכרעת הדין.

תמסר הכרעת הדין לב"כ המאשימה שימסור אותה יחד עם זימון לדיון לטיעונים לעונש לנאשמים והעתק מהחלטה זו, עם אישור מסירה.

למען הסדר יצויין כי מסירה פורמלית של הכרעת הדין תהיה בישיבה הבאה, במידה והדבר דרוש, בנסיבות. הכרעת הדין נמסרת על מנת שהנאשמים יוכלו להיות מוכנים לדיון הבא.

הנאשמים מוזהרים בזאת כי במידה ויימנעו מלהופיע לדיון שנקבע יופעל סעיף 130 לחוק ויישפטו שלא בנוכחות.

ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"ו (12 ביוני 2006) במעמד הנוכחים.                                                                               

הכרעת דין

רקע

1.         על פי האמור בכתב האישום ביום 8.7.05 נסעו שני הנאשמים סמוך לשעה 01:20 בסמוך לקיבוץ רגבים כשברכבם דורבן שחוט וכרות ראש אשר לטענת המאשימה ניצוד על ידם באמצעות רכבם זמן קצר קודם לכן.

2.         בכך עברו הנאשמים, על פי הנטען, עבירות שונות לפי החוק להגנת חית הבר תשט"ו- 1955 (להלן: החוק להגנת חיית הבר)  והתקנות על פיו, והן: ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רשיון, ציד במרדף בכלי תחבורה ממונע, ציד בלילה והחזקת חיית בר.

טענות המאשימה

3.         באת כוח המאשימה ביקשה לקבוע כי הנסיבות בהן נתפסו הנאשמים מלמדות כי הנאשמים צדו את הדרבן; זאת, על סמך הראיות הנסיבתיות שהוצגו בדיון וגם על יסוד הודעותיהם של הנאשמים מיום 8.7.05 (מ/1 ו-מ/2).  מטעם התביעה העיד פקח רשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים בן רוזנברג (להלן: הפקח).

4.         הפקח תיאר שהדרבן השחוט נתגלה עקב חיפוש שנערך במחסום שהוצב על הדרך. הוא העיד כי ציד דורבנים הינו תופעה נפוצה המבוצע בהתאם למספר שיטות ציד: מלכודות כלוב, מקלות וכלבים, דריסה וירייה  וכי אין אפשרות לדעת אם הדורבן ניצוד בדריסה או במלכודת. הוא העיד כי אין ספק כי הנאשמים לא התכוונו להביא את הדרבן לקבורה אלא לאכלו (עמ' 2 לפרוטוקול).

טענות הנאשמים

5.         הנאשמים הודו כי אכן נתפסו כשברכבם הדרבן השחוט וסכין וכי הם אלה ששחטו אותו באמצעות אותה סכין, לאחר שלטענתם נפגע בדרך על ידי הרכב. לדברי נאשם 1: " ... הפתיע אותנו הדרבן והוא נדרס." הוא הוסיף כי לאחר שהדורבן נפגע אך לא מת, לקח נאשם 2 את הסכין ושחט אותו. (פרוטוקול הדיון, עמ' 2, והודעות מ/1 שורה 5 ו-מ/2 שורות 7-8).

6.         כאשר נשאל מדוע הסכים להעלות את הדורבן המת לרכב וזאת חרף ידיעתו על האיסור לצוד דורבן הוא ענה "פשוט לא אמרתי. אני לא התכוונתי לעשות איתו כלום, אולי לקחת כמה קוצים" (פרוטוקול, עמ'3). גם נאשם 2 בהודעתו בעת שנתפס עם הדרבן טען כי לקח את הדרבן בשביל הקוצים (מ/2).