הרמת מסך בין חברה ובעלי מניות החברה

בפני בקשה לביטול הליך העיקול ברישום והתפיסה של הרכב שמספרו 3131168, הרשום ע"ש החייב.                                  

כבר עתה יובהר כי עד כה הוטל עיקול ברישום על הרכב, וכי הליך התפיסה עוכב ע"י כב' הרשם שי גור בהחלטה מיום 28.7.11.       

טענות הצדדים והמסכת העובדתית:                              

הרכב רשום על שמו של החייב.                                 

החייב טוען כי הרכב הינו בבעלות חברת אוריון כימיקלים בע"מ, ח"פ 512758293. (להלן: "החברה")                              החייב מבסס טענתו זו על כך שהחברה היא זו שרכשה את הרכב, וכי כנגד ההלוואה שנטלה החברה לשם רכישת הרכב, נרשם שעבוד לטובת הבנק המלווה. החייב אף טען כי ישנו הסכם נאמנות בינו לבין החברה וכן מאזן של החברה בו מופיע הרכב כרכוש החברה. החייב טוען כי השימוש ברכב מגולם בתלוש השכר שלו.                  

לאחר החלטות שונות שניתנו על ידי רשמי ההוצל"פ, במסגרתן נדרש החייב להמציא מסמכים והבהרות, נידב החייב פרטים נוספים כדלקמן:

1.            החייב מאשר כי הוא היחיד אשר עושה שימוש ברכב אשר נרשם על שמו כאמור.                                              

2.            החייב הינו המנהל ובעל המניות בחברה. לחייב 99 מניות מתוך 100 מניות. בעלת המנייה הנותרת הינה בן דוד חנה (ככל הנראה קרובת משפחתו של החייב).                                  

ב"כ הזוכה טוען כי תגובתו אינה מסתמכת על כלל הבקשות והמסמכים  שהגיש החייב לתיק, היות ואלו לא הומצאו לידיו במלואם ע"י החייב.                                                      

כמו כן, טוען ב"כ הזוכה כי החברה והחייב חד הם. החברה הינה חברה משפחתית, החייב מחזיק בחלק הארי של מניותה, והשימוש שנעשה בחברה הינו לשם הברחת נכסים מהנושים.                       

אין לטענת החייב בדבר חתימה על הסכם נאמנות אינה מסייעת לחייב שכן החברה והחייב הינם למעשה אישיות משפטית אחת.             

ב"כ הזוכה מפנה לפסיקה במסגרתה הורם מסך ההתאגדות בין חברות ובעליהן לשם מניעת הברחת נכסים.                             

דיון:                                                      

אין מחלוקת כי הרכב רשום ע"ש החייב, ומשכך עומדת לזוכה זכות להטיל עיקול על הרכב ולבקש את תפיסתו.                       

ככל שצד ג' מבקש לטעון לבעלותו ברכב, תוך סתירת רישום הבעלות במשרד הרישוי, הרי שמוטל על צד ג' להגיש לבית המשפט המוסמך תביעה לעניין בעלותו ברכב.                                  

אין להטיל מטלה זו על הזוכה, המסתמך על הרישום במשרד הרישוי. הפרטים העובדתיים הנוגעים לבעלות מצויים בידי צד ג' הטוען לזכויותיו ברכב.                                            

עד כה כאמור לא הוגשה ע"י החברה תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך.                                                    

די בנסיבות אלה, כדי לדחות בקשתו של החייב על הסף, שכן כל עוד הרכב רשום על שם החייב, ולא הוצג פסק דין הצהרתי בדבר בעלותו של צד ג' אחר, הרי שאין כל מניעה להמשיך הליכי העיקול והתפיסה של הרכב.                                                   

למעלה מן הנדרש, אתייחס גם לנתונים העובדתיים דלעיל מהם עולה כי החייב הינו בעל המניות העיקרי בחברה (99% מהמניות), מי שמנהל אותה בפועל, וכי הוא למעשה הרוח החיה בחברה. המדובר בחברה משפחתית, לא ברור אם קיימים בה עובדים נוספים מעבר לחייב עצמו.