הר-גיל ואח' נ' הועדה המקומית מרחבית השומרון

החלטה

(בעניין: בקשה לעיכוב ביצוע)

לאחר שקראתי הבקשה והתגובה לה, הריני לדחות הבקשה.

לעניין סיכויי הצלחת הערעור, לא מצאתי בנימוקי המבקשת ממש. פסק-הדין ניתן על-סמך חוות-דעת המומחית מטעם בית-המשפט. המבקשת ביקשה לשלוח שאלות הבהרה ואולם לא עשתה כן ואף לא ביקשה לחקור את המומחית על חוות-דעתה, משמע קיבלה על-עצמה את קביעותיה.

המבקשת עשתה דין לעצמה ופיטרה את עורך-דינה יום לפני קיום מועד ההוכחות בעוד היא מניחה כי במועד ההוכחות תעניק הסברים לבית-המשפט והאחרון ממילא ידחה את המועד.

בחרתי כאמור לקיים את הדיון במועדו לאחר שהבעתי את מורת רוחי על דרך ההתנהלות של המבקשת.

פסק-הדין התבסס על חוות-דעת המומחית והכימות הכספי לחוות-הדעת, אלה התבססו על דברי הצדדים ומסמכים שהעבירו לעיון המומחית וכאמור לעיל, המבקשת נמנעה משליחת שאלות הבהרה וחקירתה.

באשר לטענה כי המשיבים לא הוכיחו את תביעתם, הרי פסק-הדין התבסס על תצהירו ועדותו של מר הר גיל, לרבות מסמכים שהוצגו בפני, ומצאתי כי הם מספיקים לצורך הכרעה.

עוד נקבע בפסק-הדין:

"הסכומים לא באים בעבור נדבה, אלא בעבור עבודה שהתבצעה וממילא היתה צריכה להשתלם, ודברים אשר באים לידי ביטוי בחוות הדעת של הגב' רידר ובסכומים שנקבה והן בעדות שנתן מר הר גיל".

זאת ועוד, רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-דין, במיוחד בתביעה כספית. כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, על המבקש להראות כי אם יזכה בערעור, לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו להשיב את אשר כזה בו, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראה ע"א 8935/09 ופא טורס נ' עו"ד אבנר כהן ואח' (פורסם בנבו)).

במקרה דנן, המבקשת טענה בעלמא כי מדובר ב"אנשים פרטיים וספק אם יוכלו לעמוד בהשבה של סכום כה ניכר". דבריה אינם מבוססים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: