פסק דין
רקע ותמצית טענות הצדדים
לפני תביעה כספית על סך 60,000 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר.
התובעת הינה חברה בע"מ ומנהלת מוסך בנצרת עילית. מכתב התביעה עולה, כי ביום 4.8.11 הכניס הנתבע רכב מסוג קשקאי ניסן בעל מ.ר 72-279-72 (להלן: "הרכב") למוסך של התובעת לטיפול שוטף של 30,000 ק"מ או שנה, הקודם מבין שניהם.
התובעת טוענת, כי בעת שהנתבע הכניס את רכבו לטיפול מונה הקילומטר של הרכב הראה 105,000 ק"מ. לטענתה, בטיפול שקדם לכך הראה מונה הקילומטר 62,968 ומכאן שהרכב אמור היה להיכנס לטיפול ב- 92,968 ק"מ והוכנס לטיפול בחריגה של 12,032 ק"מ. לטענתה, בעת קבלת הרכב לטיפול הובהר לנתבע, כי הרכב לא עבר טיפול במועד אשר נקבע על ידי היצרן. התובעת טוענת, כי לאחר שהרכב טופל הוא נמסר לנתבע שאישר את קבלת הרכב ואת הצעת המחיר עבור הטיפול.
לטענתה, ביום 7.8.11 הנתבע שב למוסך בטענה שנורת תקלה דולקת. לאחר שהרכב נבדק, התברר שהלחץ בצילינדר 2 נמוך וקיימת נפילת לחץ. למחרת הוסבר לנתבע, כי יש תקלה במנוע ויש לפרק את ראש המנוע על מנת לבדוק את גורם הכשל. הנתבע הביע הסכמתו לבדיקה ולעלותה.
לאחר הבדיקה, נאמר לנתבע, כי התקלה במנוע נגרמה מאי החלפת שמן במועד כתוצאה מהחריגה בבדיקה. עוד נאמר לו, כי ניתן לשפץ את המנוע או להחליפו. לאחר שהנתבע שקל את שתי האופציות, הוא חתם על הסכמתו להחלפת המנוע ואישר את הצעת המחיר.
התובעת טוענת, כי לאחר החלפת המנוע סירב הנתבע לשלם. התובעת טוענת, כי הובהר לו שאם לא יקבל את הרכב, לאחר ביצוע התשלום, הוא יחויב בסך של 37 ₪ ליום + מע"מ החל מיום 18.8.11, אז היה הרכב מוכן למסירה.
לטענתה, הופתעה לגלות שהנתבע טוען, כי בבדיקה של המנוע שהוחלף בשל לחץ מנוע קיימות שריטות בבוכנה של המנוע וגם בצילינדר המנוע והדבר מיוחס ליתר חום במנוע. התובעת טוענת, כי פניותיה לנתבע בבקשה שיעביר לידיה את המנוע הלקוי אשר הוחלף ברכב, בכדי שייבדק על ידי מומחה מטעמה, לא נענו.
עוד טוענת התובעת, כי הנתבע החליט לעשות דין לעצמו וביום 9.9.11 התפרץ למוסך שלה, תוך הסגת גבול, וגנב את הרכב יחד עם המנוע אשר הותקן בו ואשר היה בבעלותה מאחר והנתבע טרם שילם עבורו. בשל המעשה האמור, הגישה התובעת תלונה במשטרה. לטענתה, הנתבע נטל את הרכב והמנוע ללא התעודות עבור המנוע וזאת שלא כדין.
עוד טוענת התובעת, כי פנתה למחלקת שירות של חברת "ניסן" ולאחר בדיקה מקצועית התברר שהתקלה במנוע נובעת מרשלנות הנתבע שלא טיפל ברכבו במועד בהתאם להנחיות היצרן.
התובעת טוענת, כי הנתבע פעל בחוסר תום לב, הסיג את גבולה במקרקעין ובמיטלטלין, עיכב נכס של כדין, עוול נגדה עוולת גזל, נטל את המנוע שלא כדין ועשה עושר ולא במשפט.
בנסיבות אלו עותרת התובעת, כי בית המשפט יחייב את הנתבע בסך של 29,371 ₪ בגין עלות המנוע ועלות העבודה וכן פיצוי בגין הוצאות שנגרמו לה בשל התנהלות הנתבע.
לטענת הנתבע, דין התביעה להדחות. הנתבע טוען, כי לא הוסבר לו, כי פנייתו לטיפול נעשתה בחריגה מהזמן אשר היה עליו לעשות כן והוא טוען, כי ביקר במוסך לשם קבלת הטיפול בהתאם להנחיות היצרן. עוד טוען הנתבע, כי ביום 12.6.11 הגיע למוסך הנתבעת לשם בדיקת וטעינת המצבר.
הנתבע טוען, כי פנה לתובעת ביום 7.8.11 ונמסר לו, כי יש בעיה במנוע אשר מצריכה את החלפתו. הנתבע מוסיף וטוען, כי פנה למומחה מטעמו אשר בדק את מנוע הרכב ומצא, לאחר פירוק ראש המנוע, כי נמצאו שריטות המעידות על חום יתר בשרוול השני ושריטות בבוכנה אשר מעידות אף הן על יתר חום. לטענתו, המומחה מטעמו קבע, כי התקלה במנוע הינה עקב ביצוע עבודה לקויה על ידי הנתבעת בעת ביצוע הטיפול המקיף ביום 4.8.11 ונגרמה בשל חוסר בנוזל קירור ו/או המצאות אוויר במערכת הקירור דבר שהוביל להתחממות יתר בצילינדר השני ושריטות בצילינדר ובבוכנה. לטענתו, התקלה במנוע ארעה בשל רשלנותה הבלעדית של התובעת. הנתבע טוען, כי תימוכין לטענתו ניתן למצוא בכרטסת התובעת לפיה טיפלה בנוזל הקירור ביום 4.8.11 ואף ביום 8.8.11 צוין בכרטסת- "בדיקת מנורת תקלה- נוזל קירור!!".
הנתבע מכחיש טענות התובעת באשר להסגת גבול וטוען, כי לא ברור כיצד הגישה נגדו תלונה במשטרה כאשר מדובר ברכב אשר נמצא בבעלותו.
הראיות
מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר הרצל בן משה- מנהל התובעת. מטעם הנתבע, הוגש תצהיר עדות של הנתבע. התובעת הגישה חוות דעת של המהנדס דוד נמרי והנתבע הגיש חוות דעת של שמאי הרכב מר ח'אלד סלאמה. ביום 11.9.13 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה הם מוותרים על חקירת המצהירים והמומחים והם יגישו סיכומיהם. להסכמה האמורה ניתן תוקף של החלטה.
דיון ומסקנות
בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, האם התובעת זכאית לתשלום בעבור המנוע שהרכיבה במכונית הנתבע ובעבור ביצוע ההרכבה. הנתבע אינו שולל טענת התובעת לפיה ביצעה את העבודה האמורה אולם טוען, כי התובעת אינה זכאית לתשלום בעבור המנוע וביצוע העבודה שכן החלפת המנוע נדרשה בשל רשלנות התובעת בעת ביצוע הבדיקה התקופתית ימים ספורים לפני שהתגלה הכשל במנוע. מכאן, שהמחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מדוע נדרשה החלפת המנוע והאם הדבר נובע מרשלנות התובעת אם לאו.