הפרה יסודית של חוזה שנכרת בתשדורת אלקטרונית

בפני תביעה כספית, אשר סכומה מגיע לכדי 52,830 ש"ח נכון למועד הגשתה ביום 23.3.04.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, כי פסק הדין בתיק זה, יוכרע על יסוד הכתב.

התשתית המשמשת בסיס לפסק הדין הונחה בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומים בכתב.

עמדת התביעה:

התובעת הינה חברה גרמנית העוסקת, תמורת עמלה, בתיווך בין יצרנים ללקוחות בתחום האלקטרוניקה.

הנתבעת הינה חברה הרשומה כדין בישראל, העוסקת בתחום האלקטרוניקה והציוד הרפואי, ואשר פיתחה מיכשור שנועד לסייע לחולים הסובלים מתסמונת דום נשימה.

הנתבעת, הזמינה אצל התובעת, בהזמנה שמספרה 3000127, 1,500 יחידות שנאים (ראה סעיף 3 לכתב התביעה וסעיף 6 לכתב ההגנה).

השנאים יוצרו אצל חברת שפנר (להלן: "היצרנית").

לשיטתה, של התובעת נכרת בינה ובין הנתבעת חוזה כדין.

הנתבעת לא הודיעה על ביטולו. סירבה ליטול את הסחורה שיוצרה במיוחד עבורה, ולא שילמה את תמורתה.

 התובעת רואה במעשים אלה, הפרה יסודית של הנתבעת.(ראה סעיף 13 לכתב התביעה וסעיף 11 לסיכומי התובעת).

לטענת התובעת, תאריך מועד האספקה (18.12.03) נקבע כתאריך משוער בלבד, ולכן אין הוא מהווה תנאי יסוד בהסכם (ראה סעיף 4 לסיכומי התובעת ונספח ו' המצורף לתצהיר מטעם התובעת).

למרות האמור לעיל, טוענת התובעת, כי נתנה לנתבעת אפשרות לבטל את ההזמנה, לפני שתהפוך ההזמנה לסופית ובלתי חוזרת, אך הנתבעת, מצידה, בחרה שלא לבטל ההסכם במועד שניתן לה, בכך, ראתה עצמה התובעת מחויבת בחוזה מול הנתבעת, ופעלה לספק את ההזמנה בהתאם (ראה סעיף 5-6 ו- 9-10 לסיכומי התובעת וסעיף 22 לתצהיר מטעם התובעת).

הואיל ולטענתה, שנאים אלו יוצרו בלעדית עבור הנתבעת ובהתאם לדרישות הייחודיות של הנתבעת, אין לתובעת היום שימוש בשנאים אלו, רב הנזק שנגרם לה (ראה סעיף 10 לסיכומי התובעת וסעיפים 21, 30 ו- 31 לתצהיר מטעם התובעת).

מכאן התביעה.

עמדת ההגנה:

הנתבעת גורסת כי עובר לכריתת העסקה, פנתה היא אל התובעת, והבהירה לה , כי היא זקוקה למוצר, על מנת לשלבו במכשיר הנמכר לצד ג'.

הנתבעת הודיעה לתובעת, כי תאריך האספקה הרצוי מבחינתה, הינו 30/11/2003.

ההזמנה הפורמאלית יצאה לתובעת, רק לאחר שזו השיבה לנתבעת, והתחייבה לספק את הסחורה לא יאוחר מיום 18.12.2003. (ראה סעיפים 18, 24 ו-25 לסיכומי הנתבעת).