הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' ברנשטיין

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 05/08/11.

אין חולק כי רכב נהוג ע"י הנתבע חנה ב"חניה כפולה" במקביל למדרכה, כאשר רכב מבוטח התובעת עקף את רכב הנתבע משמאל, ובעת חזרתו ימינה לשם חניית רכבו ארעה התאונה.

לטענת התובעת, הנתבע החל בנסיעה, בעת נהג התובעת ביקש לפנות ימינה למקום החניה. ואילו לטענת הנתבע, גם בעת התאונה רכבו עמד ורכב התובעת ביצע פניה ימינה תוך פגיעה ברכב הנתבע.

שמעתי את עדות נהג התובעת, הנתבע ועד מטעמו, עיינתי בכתבי הטענות, נספחיהם ובמוצגים שהוגשו, והחלטתי לקבל את גירסת נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה, מהטעמים הבאים:

גירסת נהג התובעת תואמת את הודעותיו על מקרה הביטוח, ת/1 ות – ת/2, שניתנו בסמוך לאחר התאונה.

גם בעדותו בפני חזר על גירסתו כי עקף את רכב הנתבע שעמד במקום, אותת לשם חזרה לימין ולשם החניית הרכב בחניית נכים שהיתה פנויה במקום, ואז החל הנתבע לנסוע, מבלי שהבחין ברכב התובעת.

הנתבע העיד כי רכבו עמד ב"חניה כפולה" בהילוך "חניה" כשאורות המצוקה מהבהבים. בתצהיר שתמך בבקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, ובוטל בסופו של יום, הצהיר כי "אותתי בטרם שילבתי להילוך" ולא ציין כי עמד כשאורות המצוקה מהבהבים.

הנתבע הצהיר כי בטרם שילב להילוך נסיעה כאשר רגלו מונחת על דוושת הבלם, ארעה התאונה. לאחר מכן הצהיר כי לא התכוון לצאת ממקום החניה, שכן ביקש לסדר מצרכים שחברו רכש קודם לכן, והצהיר: "אני לא עם רגל על הברקס".

העד מטעמו הצהיר : "ברגע שבאנו לצאת הוא נכנס לחניה ונכנס בנו מקדימה", ולאחר מכן הצהיר: "באנו לנסוע". היינו, גם עד הנתבע תמך בכך שהנתבע החל בנסיעה עובר לתאונה.

מכאן אני מקבלת את טענת התובעת כי עובר לתאונה החל הנתבע בנסיעה, תוך שרכב התובעת החל בפניה ימינה. לטעמי, מסקנה זו אף מתיישבת עם מוקדי הפגיעה ברכבי הצדדים, ולענין זה יצוין כי הנתבע לא צירף תמונות נזק מטעמו.

כן יש לציין כי הנתבע אישר כי לרכבו נגרם נזק בעלות של 2,800 ₪ אך הוא לא הגיש תביעה כנגד הנהג המעורב.

משהחל הנתבע בנסיעה לאחר שעמד עם רכבו בחניה כפולה, היה עליו לעשות כן רק לאחר שבדק ווידא כי באפשרותו לעשות כן מבלי לסכן את עוברי הדרך וכאשר הדרך פנויה. עליו לאותת ולהסתכל שמאלה ולבחון כי הדרך פנויה בטרם יחל בנסיעתו.

עם זאת, יש לייחס רשלנות תורמת לנהג התובעת, שכן היה באפשרותו לעקוף את רכב הנתבע תוך חזרה איטית והדרגתית לימין, ולא תוך פניה ימינה בסמוך לאחר שחלף את רכב הנתבע, על מנת להחנות בחניה הפנויה לפניו.

לפיכך אני מעמידה שיעור רשלנות זה על 10%.

באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי והוראת תשלום תגמולי הביטוח ע"י התובעת.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 23,995 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 02/11/12, אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר עד התובעת בסך 300 ₪ כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 2,830 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.