בפני בקשה למתן היתר להמצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה.
מבקש 1 הוא אזרח הולנד, המתגורר ועובד בישראל. המבקש ניהל, בהולנד ובישראל, חברות העוסקות בקנייה, מכירה ואספקה של מעליות הרמה, ורכיביהם, המותקנות על גב משאיות וכלי עבודה דומים. מבקשת 2 היא חברה אשר נוסדה בישראל על ידי מבקש 1 ורעייתו, לצורך עסקיהם.
משיבה 1 היא חברה הרשומה ב
צרפת והיא יצרנית וספקית של מתקני הרמה עורפיים.
משיב 2 הוא תושב
הולנד, אשר רכש מהמבקש, באמצעות חברה בשליטתו, את כל זכויותיו בחברה הרשומה בהולנד, חברה בשם:
Haco Laadkleppen Service B.V.(להלן -
האקו).
המבקשים הגישו נגד המשיבים
כתב תביעה על סך 746,500 ש"ח. לטענת המבקשים, משיבה 1 הפרה את התחייבותה למנות את המבקשים למפיצים הבלעדיים של מוצריה בישראל. לגבי משיב 2 נטען, שהתערב ביודעין ביחסים החוזיים בין המבקש לבין משיבה 1 וגרם להפרת ההסכם ביניהם.
בנוסף, הגישו המבקשים,
בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, נגד משיבה 1, שתימנע משיווק, הפצה או מכירה של מוצריה בישראל ונגד משיב 2, שיימנע מלהתערב ולסכל את היחסים החוזיים הקיימים, לטענת המבקשים, בינם לבין משיבה 1.
הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחתה על ידי כבוד השופטת רונית פינצ'וק. בהחלטה נקבע, שהמבקשים הוכיחו קיומה של עילת תובענה לכאורה, אך מאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה. עוד נקבע, בין היתר, שאין כל קשר בין הסעד העיקרי המבוקש, פיצויים כספיים, לבין הסעד הזמני המבוקש, צו מניעה.
המבקשים הגישו
בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בה נטען, בין היתר, שעומדת להם עילת תובענה לכאורה, כי עומדות להם עילות ההמצאה המנויות בתקנות 500(5) -
תביעה על הפרת חוזה בתחום המדינה ו- 500(6) -
מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן-
תקנות סדר הדין האזרחי) וכי מבחן "מירב הזיקות" מוביל לישראל.
מאחר וכתב התביעה אינו כולל סעד של "צו מניעה" אלא סעד כספי בלבד ולאור דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני, לא עומדת למבקשים עילת המצאה על פי תקנה 500(6) לתקנות סדר הדין האזרחי.
לפיכך, עילת ההמצאה היחידה העומדת לדיון היא העילה הנקובה בתקנה 500(5) - "
תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה -...".
לטענת
משיבה 1, לא נכרת כל הסכם בינה לבין המבקשים ולכן לא מתקיימת עילת ההמצאה הנטענת. עוד טוענת משיבה 1, שהפורום הנאות לדון בתובענה הוא הפורום הצרפתי ולא הפורום הישראלי.
לטענת
משיב 2, לא קיימת עילת תובענה נגדו ולא קיים הסכם ביו המבקשים לבין משיבה 1. זאת ועוד, בהסכם למכירת האקו קיימת תניית שיפוט בלעדית הקובעת, כי דיון כזה יתנהל על פי הדין ההולנדי בבית משפט בעיר
ZUTPHEN בהולנד, שבתחום סמכותו נחתם ההסכם ושם פועלת חב' האקו.
לטענת
משיב 2, לא קיימת עילת המצאה וישראל אינה הפורום הנאות לדון בתובענה. המבקש הוא תושב זר השוהה באופן זמני בישראל וכל שיש בידו הוא ויזת עבודה זמנית לתושב זר.
עוד נטען, ששיקולי צדק ויושר מובילים לדחיית הבקשה.
היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט - כללי
סמכות השיפוט של בית משפט בישראל קמה מכוחה של המצאת כתב בי-דין בתחומה של ישראל לידי נתבע. יתכן מצב שבו המצאה לידיו של אחר תהיה שוות ערך להמצאה לידי נתבע, אף שאינו נמצא בארץ. אפשר שגם הסכמה של בעל דין תכונן סמכות שיפוט ישראלית. בכל מקרה אחר, חייב בעל דין הפותח בהליך נגד אדם הנמצא מחוץ לישראל, לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (ע"א 4601/02
ראדה תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ'
Bodstray Company Ltd, פ"ד נח(2) 465, 471).
בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, נדרש לבקש היתר להמצאת כתב בי-דין.
נטל ההוכחה מוטל על התובע ועליו להראות, כי עניינו נכנס לאחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן -
עילות ההמצאה). בנוסף, עליו להראות, שיש לו עילת תובענה לכאורה (להלן -
עילת התובענה).
גם אם התובע יוכיח עילת המצאה ועילת תובענה, עדיין מסור לבית המשפט
שיקול דעת לבחון, האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה (ע"א 9725/04
אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ'
CAE Electronics Ltd; להלן -
הלכת אשבורן). בשולי הדברים יצויין, שכאשר המצאת כתב התביעה מתבצעת לידי הנתבע הזר בארץ, הוא "נתפס ברשתה" של מערכת המשפט בישראל ואז מוטל על הנתבע הנטל להראות, כי ראוי שההליך יתנהל בפורום הזר (
ע"א 4601/02 הנ"ל, עמ' 472).
מטבע הדברים, החלטה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ניתנת במעמד צד אחד, הוא התובע. כאשר בית המשפט נעתר לבקשה והנתבע מבקש את ביטול ההיתר, אזי מתקיים דיון במעמד שני הצדדים ונטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה המקורית (
הלכת אשבורן, פסקה 6).