הפ"ב 7364-02-15 החאן-אילת בע"מ נ' גני דוד אילת בע"מ ואח'

בקשה לעיכוב הליכי בוררות מחמת מחלוקת בשאלת היחס שבין שני הליכים המתנהלים במקביל, מי גובר על מי, או שמא לשניהם כוח חיות עצמאי.

1.המשיבה רכשה מהמבקשת מקרקעין. בהתאם להסכם המכר מיום 18.3.14 נקבע סכום התמורה החוזית בערכי "נטו" ועל המשיבה-הרוכשת הוטלה החובה לשאת במכלול המסים וההיטלים הכרוכים בעסקה. מקור הבקשה שלפני בשני הליכי בוררות המתקיימים בין הצדדים: האחד- מקורו במחלוקת שנצפתה מראש בעת כריתת העסקה, והשני- מקורו בסכסוך שהתגלע בעת האחרונה עקב טענות להפרת ההסכם.

2.הליך הבוררות הראשון נסמך על הסכם בוררות מיום 17.8.14, בו מצויה ההוראה הבאה:

"הואיל ובהתאם להוראות סעיף 4.3 להסכם, על משרד רו"ח שיף ביחד עם משרד עו"ד רפאל לגבש את 'סכום הדרישות הכולל', כהגדרתו בסעיף 4.1 ו-4.3 להסכם כאשר ההפרש בין סכום הדרישה הכולל לבין התשלומים ששולמו בפועל יופקד בידי נאמן. והואיל ובין הצדדים מחלוקת לגבי 'סכום הדרישות הכולל' אותו יש להבטיח בערבות בנקאית... הצדדים הסכימו בשלב זה על קיום בוררות מצומצמת בנקודת המחלוקת בלבד, בפני שופט מחוזי בדימוס... הצדדים מסכימים על מינוי השופט בדימוס דן ארבל כבורר במחלוקת דלעיל... הבורר יהיה מוסמך ליתן צווים זמניים ולהחליט החלטות ביניים גם בעניינים שבסדרי דין וסדרי שמיעת הבוררות... הבורר יהיה משוחרר מסדרי דין ודיני ראיות, אך יפסוק לפי הדין המהותי".

הבוררות על פי הסכם זה אכן התנהלה כקבוע בפני השופט בדימוס דן ארבל (להלן- הבורר ארבל), הצדדים השמיעו את עדיהם ובחודש ינואר 2015 נדרשו ע"י הבורר להגיש סיכומיהם.

3.ההליך הבוררות השני, אשר נסב על כלל המחלוקות שבין הצדדים, ובעיקרן הודעת המבקשת מיום 22.12.14, בה הודיעה למשיבה על ביטול הסכם המכר, נקבע אף הוא לדיון בבוררות, מתנהל בפני בורר שני: השופט בדימוס אורי גורן (להלן- גורן). יצוין כי הצעדים שברקע מינויו של הבורר גורן אמנם לא פורטו ע"י בעלי הדין ולא הובהרו במלואם בכתבי הטענות, אך מהמסמכים שצורפו כנספחים עולה שהוא מונה לתפקיד עוד ביום 19.11.14, דהיינו, קודם למשלוח הודעת הביטול מטעם המבקשת. מכל מקום, אין מחלוקת כי הבורר גורן מונה לתפקידו כדין, וכי סמכותו משתרעת על כלל המחלוקות שבין הצדדים. נכון למועד הבקשה כבר הוגש לבורר גורן כתב תביעה, נערכה ישיבה מקדמית, וישיבה נוספת קבועה ליום 18.3.15.

4.בקשות שהופנו לבורר ארבל לעכב את הדיון בפניו נדחו, משסבר כי אין בסמכותו לעשות כן בלא ששני הצדדים יסכימו להפסקת ההליך, ומששאלת תוקפו ומעמדו של ההסכם הכללי שבין הצדדים לא נכללת בסמכותו, הרי שקטיעת ההליכים לפניו רק עקב הודעת הביטול של המבקשת, אין משמעותה אלא מתן הכוח לצד לדיון להכשיל את הבוררות. יצוין, שהבורר ארבל הציע לצדדים להרחיב את הסכם הבוררות המתייחס אליו כך שיכלול את כל המחלוקות שביניהם.

5. בעתירה שלפני מתמקדת המחלוקת בין הצדדים בשאלת היחס שבין שני ההליכים המתנהלים במקביל, מי גובר על מי או שמא לשניהם כוח חיות עצמאי. המבקשת טוענת כי הליך הבוררות בפני הבורר ארבל התייתר עם ביטול ההסכם, ואין טעם שידון ויכריע בשאלות תיאורטיות שעניינן אופן מימוש עסקה שלא תושלם. לעמדתה, מן הראוי שההליך בפני הבורר ארבל יועמד ולחלופין כי ביצועו של פסק הבוררות שייצא תחת ידו של הבורר ארבל יעוכב, וזאת עד שהסכסוך הכללי שבין הצדדים יוכרע בפני הבורר גורן. לטענתה, עם מתן פסקו של הבורר ארבל, תפקיד המשיבה את הבטוחות שיקבע, תקבל חזקה בנכס ורישום, ואז תשנה את המצב הפיזי והמשפטי בנכס באופן שאם יקבע בסופו של דבר ע"י הבורר גורן כי ביטול ההסכם נעשה כדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

6.מנגד, סבורה המשיבה כי יש לסיים את הליכי הבוררות בפני הבורר ארבל, וכי מטעמי יעילות היא נכונה להרחיב סמכותו לדון בכל המחלוקות שבין הצדדים, כפי שהציעה למבקשת עוד קודם לפתיחת ההליך. לטענתה, המבקשת נוקטת מהלכים על מנת למנוע מהמשיבה לקדם פרויקט בניה גדול בנכס הנמכר ולחמוק מהכרעה בפני הבורר ארבל שההתפתחויות בו אינן לרוחה. לגישתה, הודעת ביטול ההסכם אינה מבוססת והיא נשלחה שלא כדין ובחוסר תום לב ורק על מנת לממש מטרות אלו. במישור המשפטי, סבורה המשיבה כי הסעד לו עותרת המבקשת הינו נטול אדן משפטי משלא לא ניתן להשיג על החלטות ביניים של בוררים, ולא ניתן לעכב ביצועו של פסק בוררות שטרם בא לאוויר העולם. לעמדתה, מתן פסק על ידי הבורר ארבל דרוש וחיוני לצורך הדיון בפני הבורר גורן, שכן בין הטענות בדבר הפרות ההסכם (משני הצדדים) נכלל גם נושא הבטוחות, והשאלה האם אלו ענו על הנדרש בהסכם או לאו. כך או כך, פנייתה של המבקשת לבית המשפט לוקה בשיהוי משמעותי, משההליכים בפני הבורר ארבל המשיכו כסדרם גם לאחר משלוח הודעת הביטול, נערכו 3 ישיבות הוכחות, ופרוטוקול הדיון המשקף ישיבות אלו מחזיק כ- 600 עמודים.

7. נראה כי אין מנוס מדחיית הבקשה. הנושא שהועמד לדיון בפני הבורר ארבל הוא קונקרטי ומתוחם ומתייחס רק לקביעת "סכום הדרישות הכולל", המוגדר בסעיף 4.3 להסכם כ"סכום אחד מלא" המבטא את "מלוא הדרישות של כל המוסדות והרשויות כאמור בסעיף 4.1 לעיל". עיון בסעיף 4.1 להסכם מלמד כי הכוונה למס ערך מוסף, מס שבח, היטל השבחה, מס הכנסה, תשלומים למנהל מקרקעי ישראל, החברה לפיתוח חבל אילת, עיריית אילת, וכל מס, אגרה, או היטל החלים על העסקה. תוקפו של ההסכם כלל אינו מותנה בשיעור הסכום אותו יהא על המשיבה להפקיד בידי הנאמן על מנת לעמוד בחיובים לפיו. משמעות הדברים היא כי הגם שייתכן ולדברים השלכות כלכליות בעלות משקל, עדיין אין מדובר במחלוקת משפטית הנוגעת למהות העסקה והחיובים המוטלים על הצדדים, אלא בהשלמת פרטי החיובים האמורים. הדעת נותנת שלו היו הפרטים בנושא ידועים או מתבררים מראש, סביר שסכום סופי היה ננקב בהסכם, וממילא לא היו הצדדים פונים לבורר ארבל.