הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
68229-01-17
14/03/2017
|
בפני הרשמת:
נועה גרוסמן
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. Tatiana Grunberg
2. Zachary zvi Grunberg
3. Rebbeca Elyse Schuchman
4. Stephanie Gail Grunberg
5. Michae Grunberg
6. משה אריאל גרינברג
עו"ד תמר רובין
|
משיבים:
1. עדלי מרכוס
2. רן מרכוס
3. אמנון מרכוס
4. משה מרכוס
5. שמעון מרכוס
עו"ד נועה ברהום
|
| החלטה |
מבוא :
לפני בקשה המשיבים בבקשה לאישור פסק בוררות, טטיאנה גרונברג ואח' (להלן: "גרונברג"), להורות כי לאור הבקשה שהוגשה על ידם, לתיקון פסק הבוררות בערעור לפי סעיף 22 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות" או "החוק"), ובהתאם להוראת סעיף 27(ב) לחוק – עדיין אין פסק בוררות שניתן לאישור ולפיכך יש לדחות את התובענה.
לחילופין, מבוקש על ידי גרונברג ליתן להם ארכה בת 45 ימים להגשת התנגדות לאישור פסק הבוררות בערעור, כך שזו תוגש תוך 45 ימים ממועד קבלת החלטת הבורר בבקשה לתיקון פסק הבוררות בערעור.
רקע וטענות הצדדים :
ביום 30.1.2017 הוגשה על ידי המבקשים, רן מרכוס ואח' (להלן: "מרכוס"), בקשה לאישור פסק בוררות שניתן ביום 28.12.2016 על ידי כב' הבורר (השופט בדימוס), בועז אוקון (להלן: "הבורר"), במסגרת ערעורים הדדיים שהוגשו על ידי הצדדים על פסק בוררות שניתן על ידי כב' הבורר עמירם בנימיני, במחלוקת שבין הצדדים (להלן: "פסק הבוררות בערעור").
כן התבקש לאשר את הפסיקתא שניתנה על ידי הבורר ביום 23.1.2017 (להלן: "הפסיקתא").
בתגובה, הגישו גרונברג את הבקשה שבכותרת, במסגרתה נטען כי ביום 10.2.17 הוגשה על ידם לבורר אוקון, כדין ובמועד, בקשה לתיקון פסק הבוררות בערעור על פי סמכותו הקבועה בסעיף 22 לחוק (להלן: "בקשת התיקון"), ומכאן שטרם חלף המועד בן 45 הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, בהתאם להוראת סעיף 27(ב) לחוק.
מנגד, טענו מרכוס בתגובתם כי בניגוד לטענות גרונברג, במועד בו הוגשה הבקשה לאישור פסק בוררות כלל לא הייתה מונחת בקשת התיקון, וממילא במועד הגשתה, כבר חלף המועד לבקש את תיקון פסק הבוררות בערעור.
במסגרת תגובת מרכוס הודיעו הלל, כי ביום 27.2.2017 ניתנה החלטה מטעם הבורר הדוחה את בקשת התיקון. לגישת מרכוס, גם אם כביכול היה לשיטת גרונברג טעם המצדיק "להאריך את המועד להגשת בקשת התנגדות לאישור פסק בוררות" כלשונם, ממילא עם מתן החלטת הבורר בבקשת התיקון, לא קיים עוד טעם – גם לא לשיטת גרונברג עצמם – המצדיק את בקשתם.
לפיכך, מבוקש על ידי מרכוס לדחות את הבקשה שבכותרת ולקבוע כי גרונברג איחרו את המועד להגיש התנגדותם לתובענה.
במסגרת תשובתם, ציינו גרונברג כי טענות מרכוס כי גרונברג הגישו את בקשת התיקון באיחור, נטענו בפני הבורר והוא דחה אותן ודן בבקשת התיקון לגופו של עניין. לדידם יש למנות את מניין הימים להגשת התנגדותם, החל מיום מתן ההחלטה בבקשת התיקון – 27.2.17.
גרונברג חזרו באריכות על טענותיהם ולא ראיתי להרחיב על כך.
עוד יצוין כי טענות גרונברג בדבר העדר סמכות הבורר במסגרת ההחלטה והפסיקתא שניתנו על ידו לאחר פסק הבוררות בערעור, אינן רלוונטיות לבקשה דנן, כך שלא ראיתי להידרש להן.