הפ"ב 65346-06-15

בקשה דחופה לצו מניעה זמני לפי סעיף 16 לחוק הבוררות המורה למשיבות להימנע מלהצביע באסיפת בעלי המניות הקבועה ליום 07.07.2015 של חברת אי. די בי. בעד מינויים של יותר משלושה מועמדים שהוצעו על ידי המשיבות כדירקטורים, והמורה למשיבות להצביע בעד שלושת המועמדים שהוצעו על ידי המבקשת. הבקשה נסמכת על טענה לנזק בלתי הפיך שעשוי להיגרם למבקשת טרם הכרעה במחלוקת בעניין הפעלת מנגנון הבמב"י שהועברה להכרעת הבורר השופט בדימוס עמירם בנימיני.

חוששתני כי למרות כותרתה של הבקשה, המרמזת על בהילות ודחיפות, הרי מדובר בבקשה מוקדמת. כעולה מהבקשה ומנספח 37 שבה, כי המבקשת הגישה בקשה כמעט זהה לכבוד הבורר יומיים קודם לכן, ביום 28.06.2015, וכי בקשה זו טרם הוכרעה.

בהחלטתו מיום 28.06.2015 העביר כבוד הבורר את הבקשה לתשובת המשיבות עד ליום 30.06.2015, אף אפשר למבקשת להגיש תשובה לתשובת המשיבות עד ליום 02.07.2015. הנה כי כן, הבקשה תלויה ועומדת לפני כבוד הבורר וטרם הוכרעה. מבלי להביע עמדה בשאלת הסמכות, הרי נוכח הטענה כי הכרעת הבורר בזהות הצד שיזכה להפעיל את מנגנון הבמב"י עשויה להינתן בימים הקרובים, הדעת נותנת כי כבוד הבורר הוא הגורם היעיל, לכאורה, להכריע בבקשה נושא הדיון.

יתרה מזו, המבקשת איננה יכולה לטעון בבקשתה לבורר, בין היתר, כי: "למען הזהירות, יצוין כבר עתה כי אין כל ספק שהסמכות ליתן את הסעד הזמני המבוקש מסוג צו מניעה זמני נתונה בידי כבוד הבורר. סמכות זו נתונה בידיו הן מכוח הדין, הן מכוח הסכמה בין הצדדים" (סעיף 153 לנספח 37), ובה בעת ובאותה נשימה להגיש בקשה מקבילה לבית המשפט.

עוד אעיר, כי להבא רצוי להימנע מניסוחים פוגעניים מיותרים, כגון אלו שננקטו בסעיפים 24 ו-25 לבקשה.

לאור הנ"ל, לא ראיתי צורך, לפחות בשלב זה, להורות למשיבים להגיב לבקשה.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ה, 30 יוני 2015, בהעדר הצדדים.