הפ"ב
בית המשפט המחוזי
|
58086-01-16
02/02/2016
|
בפני הרשם:
אלכסנדר רון
|
| - נגד - |
המבקשת:
העולם החופשי בע"מ
עו"ד צביקה שטוירמן ואח'
|
המשיבה:
הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ)
עו"ד אייל רוזובסקי ואח'
|
| החלטה |
1.כללי
החלטה בבקשה לעיקולים זמניים שהוגשה מכוח סמכותו של בית המשפט לסעדי עזר להליך בוררות בהתאם לסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, כשברקע הליך בוררות המתנהל בין הצדדים בפני כב' השופט (בדימוס) אבי זמיר.
הבקשה הוגשה ביחס לסכום בו נוקב כתב התביעה המונח על שולחן כב' הבורר – 69,184,162₪.
2.מסגרת הדיון – חוזית בעיקרה
א.בין הצדדים נחתמו שלושה הסכמים, שעיקר תכליתם, כמפורט, בין היתר, בסעיף 3 ל"הסכם למתן שירותי ייעוץ" שנחתם סמוך לראשית יולי 2013: "על פי הסכם זה המשרד באמצעות דוד ספקטור יעמיד שירותי יעוץ וביצוע משימות ופעולות כפי שיתבקש על ידי המנכ"ל בתחום האסטרטגי, העסקי, התקשורתי והלובינג" [המשרד = המבקשת]. אין חולקין, שברקע לכל האמור, המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה המשיבה בתקופה הרלוונטית, שראשיתו, למעשה, בחדלות פירעון, והמשכו בהסכם הבראה. פרטי המצב אליו נקלעה המשיבה אינם רלוונטיים, לטעמי, להחלטה זו, ואולם, במסגרתם, שכרה המשיבה את שירותי המבקשת שפעלה בפרט, באמצעות, ה"ה דוד ספקטור ורחל גולדבלט, לצורך מתן שירותים שעיקרם בתחומים דלעיל.
ב.מעבר לשלושה הסכמים קונקרטיים שאפרטם בהמשך, לא נחתמו בין הצדדים הסכמים נוספים, לפחות ככל שהובאו הדברים לידיעתי, ומתבססות טענות המבקשת לזכותה לסכומים שמעבר לאמור בהסכמים על הסכמות בעל פה שהושגו לטענתה בין הצדדים, ועל טענותיה לזכותה בכספים, שלא בהתבסס על הסכמים בכתב. כהערה שיש בה כדי להקדים את המשך הדברים, יוטעם, שמן הצד האחד צדקה המבקשת במהלך הדיון שעה שהפנתה לסעיף 5(ב) להסכמים הנותן ביטוי לאפשרות שתושגנה הסכמות ביחס לעבודה נוספת של המבקשת כנגד תמורה מתאימה מעבר להסכמים ומחוץ להם; ואולם, מן הצד האחר, פשיטא שאם וככל שסבורה המבקשת שמגיעים לה כספים על בסיס הסכמות שמחוץ להסכמים, עליה הנטל להוכיחן לפחות לכאורה, ולעת הזאת, באשר על הפרק בקשה במישור הסעדים הזמניים, ספק עד כמה עלה הדבר בידה.
3.תשתית ראייתית מספקת "לכאורה" – תנאי הכרחי למתן סעד זמני
א.דומני, נצרך בית המשפט, בנסיבותיה של בקשה זו, להזכיר מושכלות יסוד, ולפיהן, בין היתר, על יסוד תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, מותנה כל סעד זמני בכך, שיניח בעל הדין המבקש, תשתית ראייתית בסיסית לטענותיו:-
לשונה המדויקת של תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי – שכותרתה "בקשה לסעד זמני" – היא: "אם שוכנע [בית המשפט] על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה". הדרישה הראייתית איננה מעמידה רף גבוה. אך הרף קיים. הסיבה לכך היא שהצד המבקש את הסעד הזמני עותר להכרעה משפטית בשלב הראשוני, טרם נפסק הדין. ישנם מצבים המצדיקים התערבות כזו. אך אל יתפלא צד המבקש סעד זמני כי עליו לפחות להוכיח סיכוי מינימאלי להוכחות תביעתו. בענייננו, כאמור, ההפך הוא הנדון" [ההדגשות שלי – א.ר.; רע"א 4187/12 יפה עמית נ' בנק לאומי לישראל, פורסם בנבו, 29.5.2012].