הפ"ב 54527-09-16 מור ואח' נ' רובינשטין, הפ"ב 25767-06-16 רובינשטין נ' המרכז הארצי ללקויות התפתחות ולמידה 2007 בע"מ ואח'

הבקשה לביטול פסק בורר שהוגשה ע"י אורן אור מור ואח' (להלן- מור) נגד יצחק רובינשטיין (להלן- רובינשטיין) נותבה למותב הח"מ לאחר שפסק הדין שאישר את פסק הבורר במעמד צד אחד בוטל בהחלטה מיום 20.11.16. אלא לאחר ששבתי ועיינתי בכל ההליכים שהתנהלו בין בעלי הדין הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף ללא צורך בקיום דיון נוסף.

1.הליך הביטול, כמו קודמיו, נסב על פסק בוררות מיום 27.03.2016 שניתן על ידי עו"ד חיים יעקב (להלן: הבורר) בתביעות הדדיות שהוגשו ע"י הצדדים, ולפיו חויבו מור לשלם לרובינשטיין סך של 260,000 ₪.

2.בהתייחס לפסק הבוררות האמור ננקטו ע"י הצדדים מספר הליכים משפטיים:

הפ"ב 16-06-16 - בקשת רשות ערעור על פסק הבוררות שהגישו מור ביום 01.06.2016. הבקשה נדונה ונדחתה לגופה בהחלטה מיום 19.09.2016 (כבוד השופטת אביגיל כהן).

הפ"ב 25767-06-16 – בקשה לאישור פסק הבוררות שהוגשה ע"י רובינשטיין ביום 13.06.2016. ביום 22.09.2016 ניתן פסק דין המאשר את פסק הבוררות. מור הגישו בקשה לביטולו. פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 20.11.2016. (כבוד השופטת עינת רביד, בתפקידה כרשמת).

הפ"ב 54527-09-16 – בקשה לביטול פסק הבוררות שהוגשה ע"י מור ביום 22.09.2016 – הבקשה נושא פסק הדין. בתיק זה גם הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת הביטול.

בנוסף הגישו מור בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות שנדחתה על ידי בהחלטה מיום 31.10.16.

3.כפי שיפורט להלן, ריבוי ההליכים והבקשות מטעם מור, ופיצולם בין שלושה מותבים, גרמו למצב שבו "מרוב עצים אין רואים את היער". הגיעה העת לערוך סדר בהליכים, להכות בקורנס ולסיים את ההתדיינות בגמר מלאכה.

4.עיון במסמכים שצירפו בעלי הדין לכתבי הטענות שהוגשו בהליכים השונים מעלה כי הסכם הבוררות מיום 11.08.2014- האדן לקיום הבוררות בפני הבורר, הוגש לבית המשפט רק במסגרת בקשה לעיכוב הליכים שהוגשה ע"י מור ביום 27.10.2016.

סעיף 2.4 להסכם הבוררות קובע כי: "הצדדים מסכימים כי על פסק הבורר תינתן זכות ערעור בפני בורר שהיה שופט בדימוס, אשר ככל שהצדדים לא יסכימו על זהותו, ימונה הבורר ע"י ראש לשכת עורכי הדין".

3.הנה כי כן, מלכתחילה, הסכימו הצדדים על הליך השגה של הגשת ערעור בפני בורר בערעור עליו חל סעיף 21א לחוק הבוררות. משום מה, פעלו מור לפי מנגנון שאינו תואם את ההסכמה האמורה לעיל, והגישו לבית המשפט, חלף ערעור בפני בורר, בקשת רשות ערעור על פסק הבורר כפי המסלול שבסעיף 29ב לחוק הבוררות. רובינשטיין לא התייחס בתשובתו לבקשת רשות הערעור לנושא אפיון ההליך והתאמתו להסכמה הנ"ל, על משמעויותיו, באופן שיש להחשיבו כמי שהסכים למסלול הדיוני שננקט ע"י מור. בית המשפט (כבוד השופטת אביגיל כהן) דן בבקשת רשות הערעור לגופה, ומצא כי יש לדחותה הן מטעמים דיוניים והן מטעמים לגופו של עניין, אך נמנע מלאשר את פסק הבוררות, כפי סמכותו בהוראת סעיף 28 לחוק.