הפ"ב 50743-03-15 לוי נ' רווחה - מושב עובדים של הפועל המזרחי

המבקש, רפי לוי, הגיש המרצת פתיחה שעניינה ביטול החלטת המשקם, עו"ד יורם וסרצוג, מיום 18.2.15, וזאת לפי סעיף 28 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים"). בהחלטת המשקם נקבע כי למבקש חוב כלפי המשיבה. המבקש טוען כי נפלה בהחלטה טעות גלויה, והדבר מקים עילה לביטולה.

לפניי בקשת המשיבה (להלן גם: "המושב") למחוק או לדחות את המרצת הפתיחה על הסף בשתי עילות – חוסר סמכות מקומית; וכי טענת המבקש לטעות על פני הפסק היא טענה טורדנית וקנטרנית, ונעדרת עילה.

אדון תחילה בטענת חוסר סמכות מקומית.

המשיבה טוענת כי הסמכות המקומית בהמרצות פתיחה כגון דא נקבעת לפי תקנה 3 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט – 1968 (להלן: "התקנות"). לטענתה, מאחר שמקום מושבה של המשיבה הינו במרחב השיפוט של מחוז דרום, היה נדרש להגיש את המרצת הפתיחה במחוז זה.

המבקש מתנגד לבקשה וטוען כי הסמכות המקומית ניתנת לירושלים, וזאת משתי טענות – האחת, כי המשקם הוא גוף סטטוטורי מעין שיפוטי אשר מוסמך לקביעת חובות של ארגונים חקלאיים בכל חבלי הארץ, ולכן ניתן להגיש ערעור עליו בכל בית משפט. טענה נוספת היא, שהמשיבה היא חלק ממושבי הפועל המזרחי – אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ, ולה מאה מושבים בכל חלקי הארץ. נטען כי מדובר בארגון חקלאי שלו למעשה מאה סניפים, ועל כן יש סמכות מקומית גם בירושלים.

סבורני כי הדין עם המשיבה.

סעיף 27 לחוק ההסדרים משווה את מעמדו של פסק משקם למעמדו של פסק בורר, ומחיל עליו את הוראות פרק ה' לחוק הבוררות, למעט סעיפים 24 ו-29א. מכאן, כי יש להחיל גם את הוראת תקנה 3(א) לתקנות הבוררות, באשר לסמכות המקומית, שהיא הוראה ספציפית הגוברת על תקנות סדר הדין האזרחי בעניין זה (ראו: החלטת כב' השופטת ע' ברון בבש"א (ת"א) 1202/06 ארגון הקניות מושבי מבואות ירושלים נ' צפרירים מושב להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (20.2.06)).

תקנה 3(א) קובעת כדלקמן:

3.(א)בקשה לפי החוק, למעט בקשה לעיכוב הליכים, תוגש לבית המשפט של אחד המקומות האלה:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של המשיב או של אחד המשיבים;

(2)המקום שבו התנהלה הבוררות, או נועדה להתנהל בו;