הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
45597-12-16
28/02/2017
|
בפני השופטת:
עידית ברקוביץ
|
- נגד - |
מבקשים:
ריידר אפ לימיטד
|
משיבים:
מוניטקס בע"מ
|
החלטה |
בפני בקשה לעיון בתיק בית המשפט.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הריני נעתרת לבקשה.
המבקשת הינה בעלת דין בתיק ומשכך רשאית היא לעיין בתיק בית משפט שהיא צד לו, אלא אם כן אסור הדבר על פי הדין (תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003, להלן: "תקנות העיון") .
אין מקום לעמדת המשיבה הטוענת, כי המבקשת לא הצביעה על רלבנטיות או ענין שיש לה בכתבי הטענות, באשר המבקשת בהיותה בעלת דין, אינה מחויבת לנמק את בקשתה וזאת בהבדל ממי שאינו בעל דין הנדרש לנמק את בקשתו ( תקנה 4 לתקנות העיון).
המשיבה, בתגובתה, לא הצביעה על טעם בגינו יש לאסור על המשיבה לעיין בתיק ואין היא טוענת לחיסיון כלשהו למעט "חיסיון דיוני" (סעיף 3 לתגובת המשיבה).
דא עקא, בקשת המשיבה מיום 21.12.16 הוכתרה בכותרת "בקשה לצו מניעה זמני עד למתן פסק דין בבוררות" , כאשר בכותרת המשנה צוין "מפאת דחיפות הענין במעמד המבקשת (היא המשיבה בבקשה זו, ע.ב) בלבד". הווה אומר, אף המשיבה עצמה לא טענה לחיסיון כלשהו החל על הבקשה, אלא טענה כי מפאת דחיפות העניין יש ליתן את הצו במעמד צד אחד.
מכל מקום, ככלל, החיסיון המוטל על בקשה לסעד זמני המוגשת במעמד צד אחד, הינו חסיון לשעתו, שתכליתו מניעת סיכול הבקשה על ידי הצד שכנגד, בטרם מתן החלטה. תכלית זו כבר אינה רלבנטית, לאחר שניתנת החלטה הדוחה את הבקשה.
בנסיבות העניין, אין כל טעם לאסור את העיון בתיק, והמבקשת רשאית לעיין בכל המסמכים שהוגשו לתיק, לרבות בבקשה מיום 21.12.16, כמו גם בהחלטה שניתנה לגביה.
לענין ההוצאות-
הגם שלא היה מקום להתנגדות המשיבה לבקשה, החלטתי, לפנים משורת הדין שלא לחייבה בהוצאות, נוכח ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 22.1.2017 (העמוד הראשון צורף לתגובה).