הפ"ב 45384-10-13 כולל וילנא ליטא זאמוט ליפלאנד ביעה"ק ירושלים נ' פרידמן (לוביצקי) ואח'

לפניי בקשה של המשיבים לאישור פסק בוררות של בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים שע"י העדה החרדית בירושלים מיום כ"ב באלול תשע"ג (28.8.13), ובקשה לביטול פסק הבוררות האמור אשר הגישה המבקשת.

המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") היא בתה של המשיב 2. המשיבה מחזיקה בדירה ברחוב חוני המעגל 7 בירושלים בדיירות מוגנת, בנכס שבבעלות המבקשת, עמותה רשומה בשם "כולל וילנא ליטא זאמוט ליפלאנד בעיה"ק ירושלים". המשיב 2, אביה של המשיבה, הוא אשר פעל לרכישת הזכויות האמורות עבור בתו, והוא זה אשר ניהל בשמה את כל ההליכים שהתנהלו בבית הדין ובבתי המשפט. עם זאת, למשיב 2 אין זכויות משפטיות כלשהן בנכס.

הליך הבוררות נשוא הבקשות שלפניי החל עם הגשת תביעה על ידי המבקשת נגד המשיבה בטענה של הפרת הסכם. לשם בירור התביעה חתמו הצדדים על שטר בוררות ביום י"ח בתמוז תש"ע (30.6.10), כאשר בשטר האמור מופיעה המבקשת כתובעת, בעוד שהמשיבים מופיעים כנתבעים. על שטר הבוררות חתומים שני מורשי חתימה מטעם המבקשת, בעוד שמטעם הנתבעים חתום מר יצחק דוידוביץ כמיופה כוחם.

בתביעה האמורה טענה המבקשת כי המשיבה ביצעה פעולות בנייה בנכס בהיקף גדול, לרבות חפירות מתחת לשטח הדירה ומחוצה לה, והכול ללא רשותה של המבקשת, וללא היתרים כלשהם; ובכך, הפרה את ההסכם שבין הצדדים, ובכך הקימה במעשיה עילה לפינויה לפי הוראות חוק הגנת הדייר. כפי שיפורט להלן, עולה מחומר הראיות כי בקשתה העיקרית של המבקשת בהליך הבוררות הייתה שיינתן צו המורה על הפסקת הבנייה הבלתי חוקית והלא מוסכמת המתבצעת על ידי המשיבה.

מעיון בטיעוניהם של הצדדים לפניי וכן במסמכים שהגישו, אני למד כי למרות ניסיונות רבים לקיים דיונים לגופו של עניין בסכסוך שבין הצדדים, התקיימו דיונים מועטים בלבד, כאשר עקב אי התייצבות של מי מהצדדים (וכל צד מאשים את הצד השני בכך), לא התקיים כל דיון שבו ניתן היה להשמיע הוכחות ולהעלות טיעונים בנוכחות הצדדים בצורה מסודרת כמתחייב. בשלב מסוים, ולאחר שהמבקשת העבירה מספר בקשות לבית הדין לקיים דיונים, מצד אחד, ומצד שני – למתן סעד זמני לפיו יוציא בית הדין צו מניעה זמני שיעצור את הבנייה, ולאחר שבית הדין לא הגיב לבקשות אלו עד שהמשיבה כבר סיימה את הבניה החריגה, כך שעיקר מטרתה של תביעת המבקשת כבר לא ניתנה למימוש, העבירה המבקשת לבית הדין הודעה, ביום 30.11.11, בה היא מצהירה כי מבחינתה, הליך הבוררות הגיע לסיומו, והיא מבקשת לסגור את התיק שנפתח בבית הדין. במקביל, הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה אזרחית לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 1043-12-11), לפינויה של המשיבה מן הנכס.

במסגרת ההליך האזרחי האמור, הגישה המשיבה בקשה לבית משפט השלום בירושלים לעיכוב ההליכים האמורים בתביעת הפינוי, וזאת בשל קיומו של הליך הבוררות המתנהל בין הצדדים.

בהחלטת בית משפט השלום מיום 18.6.13 (כב' השופטת מ' ליפשיץ – פריבס), נדחתה הבקשה האמורה, תוך שבית המשפט הסיק את המסקנות דלהלן:

שמעתי את עדותה של המבקשת ממנה עולה כי היא לא התייצבה לדיונים שנקבעו בפני בית הדין (עמ' 5 שורות 12-15) אף שידעה כי התקיימו דיונים בתביעתה של המשיבה כנגדה. המבקשת, לא הכחישה בחקירתה כי הליך הבוררות הופסק והודתה כי הבניה המשכה בתקופת ניהול הבוררות (עמ' 5 שורות 23-24, עמ' 6 שורה 4). המבקשת לא הוכיחה בבקשתה מה נושא פנייתה לבית הדין לקיום דיון במסגרת בוררות ומעיון בהזמנה לדיון שנקבע לבקשתה בבית הדין עולה כי זו הפעם, היא התובעת ולא כבדיונים הקודמים שנקבע לבקשת המשיבה שתביעה אותה בגין הבנייה במושכר מעל שלוש שנים קודם למועד פנייתה של המבקשת לבית הדין. למרות זאת, הסתמכה המבקשת על שטר בוררין שנחתם ע"י המשיבה בתביעתה להורות על הפסקת הבניה במושכר המהווה לשיטת המשיבה, הפרה של ההסכם.

מעדותה של המבקשת לא השתכנעתי כי היא עשתה כל שביכולתה לקדם את הליך הבוררות ולהיפך, הוכח כי היא לא התייצבה לדיונים . בנוסף, בתקופת אי התייצבותה לדינים בבית הדין, התייתר גם לדידה לפי עדותה הסעד שביקשה המשיבה שבית הדין יורה עליו קרי: להורות על הפסקת הבניה. כך גם, לוח הזמנים בניהול הבוררות במשך מס' שנים מבלי שהמבקשת דאגה לקדם אותו ולהיפך, מנעה את ניהולו עד להגשת התביעה ומבלי שהוכיחה כי המשיבה מנעה את קידומו, מביאים למסקנה לפיה המבקשת לא הייתה נכונה לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות, כמצוות סעיף 5 סיפא לחוק.

יוער, כי ספק רב אם עסקינן כיום בהמשך הבוררות שהחלה לפני כ-4 שנים ולכל היותר מדובר בחידוש הליך הבוררות לאחר מחדל מתמשך של המבקשת בניהולו קודם לכן. בין אם הבוררות הופסקה מחוסר מעש מצד המשיבה והודעת המשיבה על הפסקתה, אף שלא נתנה החלטה ע"י בית הדין כבקשת המשיבה להפסיקה. בין אם עסקינן בהליך בוררות חדש שהמבקשת טוענת כי שטר הבוררין חל עליו אך מבלי שהציגה את כתבי הטענות שלה בתביעתה לבית הדין דין על מנת שאוכל להכריע בטיב ההליך אם שטר הבוררין חל עליו, דין הבקשה להידחות וכך אני מורה, משלא דאגה המבקשת לקיום הליך הבוררות כפי שקבעתי לעיל.