הפ"ב 39315-07-15 אבניאל ואח' נ' פולק ואח'

המבקשים עותרים למתן צו שיורה לבורר עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין לחדול מפעילותו כבורר בסכסוך שבינם לבין המשיבים, ולמצער להורות כי סמכותו מוגבלת להמשיך את הבוררות רק ביחס למחלוקת שבין המבקשת 3 - להבדיל מהמבקשים 1-2 - לבין המשיבים. מנגד, מבקשים המשיבים להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדם עד להשלמת הבוררות.

רקע עובדתי

1. בשנות ה-90 של המאה הקודמת נוצר בין המבקשים 1-2 (להלן –אבניאל או יחידי אבניאל) באמצעות אביהם המנוח, לבין המשיב 1 (להלן –פולק), שיתוף פעולה עסקי בקשר להקמתו של בית חולים סיעודי על חטיבת קרקע בבני ברק שהייתה בבעלות המבקשת 3 חברת אבניאל דיקשטיין ובניו בע"מ (להלן- חברת אבניאל). במסגרת העסקה האמורה הועברו למשיבה 2 (להלן- רמח"מ), שבשליטת פולק, שליש מהזכויות בקרקע, וביצוע הבנייה הופקד בידי המשיבה 3 (להלן- א.פ.ש), אף היא בשליטת פולק. ניהול בית החולים נמסר למשיבה 4 (להלן- חברת בית החולים) המצויה כיום בהליכי פירוק.

    

2. בין הצדדים נתגלעו סכסוכים שונים, לרבות טענות הדדיות בדבר שימוש אישי בכספי בית החולים, בגינם הגישו יחידי אבניאל וחברת אבניאל נגד פולק בסוף שנת 1998 שלוש תביעות: שתי תביעות הוגשו ע"י חברת אבניאל, האחת- תביעה למתן חשבונות נגד חברת בית החולים, והשנייה- תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין. התביעה השלישית הוגשה ע"י יחידי אבניאל ובה עתרו להשבת הלוואה פרטית שנתנו לפולק באופן אישי בדרך של שעבוד כספים לטובת הלוואה שפולק העמיד לחברה אחרת שבבעלותו, היא המשיבה הפורמאלית א.פ.א פרחים (להלן- א.פ.א). משפולק לא פרעו את ההלוואה, נדרשו יחידי אבניאל לפרוע אותה, וכך אירע.

    

   הבוררות

   3.שלוש התביעות האמורות וכן סכסוכים נוספים, לרבות תביעה שכנגד שהוגשה ע"י פולק להשבת מניות שהוקצו לאבניאל, להחזרי הלוואה וכספים שהועברו לאבניאל, ותשלומי נזקים בגין טענות לדחיקת פולק מהעסק ופגיעה במוניטין בסך כולל של כ-14,500,000 ₪ הועברו, בהסכמת הצדדים, לדיון בפני הבורר עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין (להלן – הבורר). ביום 01.01.2006 הוציא הבורר תחת ידיו "פסק בורר" המחזיק 62 עמודים (להלן - פסק הבוררות), בו הכריע סופית בתביעת יחידי אבניאל להשבת ההלוואה שניתנה לא.פ.א, וכן בתביעה שכנגד שהגיש פולק, ורק בהן.

   בפרשת א.פ.א פרחים קבע הבורר:

   "זו פרשיה צדדית לכל מכלול התביעות וההתחשבנויות בעניין בית החולים... נופלת טענתו של פולק כי הוא ערב כדי 1/3 בלבד... החייב העיקרי הוא פולק, ורמח"מ ו-א.פ.א ערבים להחזרת ההלוואה... לאור העובדה ש-ת/5 נחשב למסמך המוצא של תביעות התובעים, נעמיד את סכום התביעה על 1,148,890 ₪... בהתחשבנות הנפרדת בעניין א.פ.א קבעתי... כי אבניאל זכאים לקבל מפולק ו/או רמח"מ את הסך של 1,148,890 ₪ כאשר בערכי היום הוא מתקרב, לאחר שערוך עפ"י חוק פסיקת ריבית, לסך של כ-1.7 מיליון ₪".

   התביעה שכנגד שהגיש פולק נדחתה, זולת שני רכיבים שבה, וכך נקבע:

   "בכפוף לאמור להלן, דחיתי את כל התביעות שבתביעה שכנגד, למעט בשתי נקודות: א. התביעה להחזרת 20 מניות שהוקצו לאחים אבניאל בחברת א.פ.א, אותה קיבלתי; ב. התביעה לגבי החזרי ההלוואה שנטלו התובעים, אשר נדונה בהרחבה במסגרת האמור לעיל בסעיף 8". להשלמת התמונה יצוין כי בסעיף 8 לפסק קבע הבורר, בהקשר להתחשבנות, כי אבניאל אינם חייבים בחוב המשכנתא על סך 5,040,000 ₪ ובהשבתה, כפי שטענו פולק, אך בה בעת קבע כי "עקב היפוך הלוואות המשכנתא ...התובעים הם אלה שצריכים לשאת בהלוואה שהושתה עליהם במהלך היפוך ההלוואות (2.050 מיליוני ₪) ולשאת בפרעונה הן בגין העבר והן בגין העתיד, וזאת בנוסף לסך של 155 אלפי ₪ בצירוף חלק יחסי מהריבית...". מהקשר הדברים יש להבין שהחיוב לעיל הוא כלפי חברת בית החולים.

   הבורר לא הכריע בתביעה למתן חשבונות, קרי: ההתחשבנות בנוגע לחברת בית החולים, מכיוון שהדו"ח האחרון שהוגש לו היה מאזן החברה ליום 31.12.2001, דהיינו 4 שנים אחורה, ומשכך, העמיד הבורר בפני הצדדים שתי חלופות לפתרון הסכסוך: האחת- שנועדה לחסוך בעלויות התדיינות, לפיה חברת בית החולים תשלם דמי שכירות ריאליים כפי שייקבעו בידי שמאי מוסכם; והשנייה- "ברירת מחדל" שעיקרה בכך שלאחר שייערך מאזן בית החולים נכון ליום 31.12.05, יערכו הצדדים התמחרות באשר לבעלות בבית החולים ובמבנה בית החולים.

   הבורר אף לא הכריע בתביעת פירוק השיתוף, שראה אותה כמחוברת לנושא ההתחשבנות, וכדבריו: "...דא עקא שאנו חייבים להיות ערים לכך כי מדובר למעשה בשני הליכים האחד – פירוק השיתוף בנדל"ן – קרי המגרש והבנוי עליו, שלגבי אין מחלוקת שיחס הבעלות בו הינו 2/3 לתובעים ו/1/3 לנתבעים. השני – ההתייחסות לחברת בית החולים, לרבות הציוד והפעילות שלה, אשר לגביה קיימת מחלוקת לגבי הבעלות בה".

   בשולי הדברים ציין הבורר כי: "... השלב הסופי טרם נשלם... בעודי חדור תקווה כי הצעתי תתקבל, לא פירטתי את המנגנון החלופי למקרה של יישום ההסדר החלופי, ואעשה זאת כאשר וככל שהדבר יידרש. מסיבה זו, פסק דין הבורר הזה איננו פסק סופי במובן זה שהוא טעון השלמות בהוראות ביצוע לפי העניין...".