הפ"ב 39142-03-11 חיים נ' בראשי; הפ"ב 10210-03-11 בראשי נ' חיים

לפניי בקשה תחת הכותרת "בקשה למתן הוראות – מינוי שמאי מכריע וביטול חוו"ד אדריכל" אשר הגיש המבקש, מר יצחק בראשי, נגד המשיב, מר צדיק חיים.

ראשיתו של ההליך בבקשה קודמת שהוגשה לביטול פסק בורר מיום 21.3.11 בסכסוך כספי שבין הצדדים, אשר נדון בתיק הפ"ב 39142-03-11. בפסק הבורר האמור נדונה שאלת התמורה אשר על המבקש היה לשלם למשיב בגין רכישה ממנו של 25 אחוז של הנכס נשוא הסכסוך (להלן: "הנכס"), כאשר נקבע בפסק הבורר האמור כי בנוסף לתמורה ששולמה כבר בסך 780,000 ₪ ישולם עוד סכום של 320,000 ₪. על הסכום הנוסף הזה התגלע הסכסוך שבין הצדדים אשר הופנה להכרעתו של הבורר, הרב אליהו לוי.

ביום 28.12.11 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שבין הצדדים, ואשר על פיו יוחזר הסכסוך האמור לדיון חוזר בפני בורר מוסכם אחר, עו"ד יוסי תוסיה כהן, אשר יכריע מחדש בשאלה האם וכמה יחויב המבקש להוסיף לתמורה של 780,000 ₪ ששילם למשיב בגין חלקו האמור בנכס.

במסגרת הסכם הפשרה האמור נקבע כי הצדדים ממנים את השמאי יעקב ביר להעריך את הערך של 25 אחוז משווי הנכס.

לאחר שהחל עו"ד תוסיה כהן בניהול הבוררות, ולאחר שהשמאי יעקב ביר הגיש את חוות דעתו, התברר כי נפלה שגיאה חמורה בבסיס המידע אשר עליו הסתמך השמאי במסקנותיו, וזאת כאשר הניח כי מוסכמת על ידי שני הצדדים מסקנות חוות הדעת שנערכה על ידי האדריכל גרשמן, בה נקבע מהם אחוזי הבניה שעומדים לניצול בנכס – שהוא נתון חשוב במיוחד בקביעת ערכו של הנכס בכללותו, כאשר למעשה, מסקנות חוות הדעת האמורה לא היו מוסכמות מצד המשיב. כתוצאה, התעוררה השאלה האם יש מקום לבטל את מינויו של יעקב ביר ולמנות שמאי מוסכם חלופי במקומו. לאחר שב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני הבורר, לרבות טענתו של המבקש כי הבורר כלל אינו מוסמך לבטל את מינויו של יעקב ביר עליו הוסכם בין הצדדים בהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, קבע הבורר בהחלטתו מיום 24.6.12 כי יש לבטל את מינויו של יעקב ביר ולמנות שמאי מוסכם חלופי במקומו.

דא עקא, וכפי שמציין הבורר עצמו בהחלטה המופיעה בפרוטוקול הדיון שהתקיים באותו יום, הצדדים לא הצליחו לגבש הסכמה בדבר מינויו של שמאי חלופי מוסכם, ולאור זאת הציע הבורר – וכך גם החליט – למנות את האדריכל אבנר סימון על מנת שיקבע את ההיקף המדויק של זכויות הבנייה בנכס, ולאחר מכן ייקבע מנגנון להערכת שווי הבניין בהתאם למסקנותיו. בסופו של יום החליט הבורר שלא למנות שמאי מכריע ובמקום זה נקבע כי כל צד יגיש שמאות מצדו.

כעת מגיש המבקש בקשה למתן הוראות לבורר לפיהן יבוטל החלטתו של הבורר לבטל את מינוי השמאי המוסכם מר יעקב ביר, וכן לפסול את חוות הדעת של האדריכל סימון, מכיוון שהחלטות אלו של הבורר התקבלו בחוסר סמכות, בהיותן מנוגדות להסכמות שבהסכם הפשרה מיום 28.12.11 שקיבל תוקף של פסק דין; ובהתאם לכך, להחזיר על כנו את מינוי השמאי מר יעקב ביר או לחלופין למנות שמאי מכריע אחר אשר יקבע את שווי הנכס ללא שיהיה כבול לקביעותיו של האדריכל סימון בחוות דעתו.

בתשובה לבקשה האמורה טוען המשיב כי אין אפשרות במסגרת דיני הבוררות להגיש בקשה לבית המשפט תוך כדי ניהול הליך של בוררות, למתן הוראות לבורר בכל נקודת מחלוקת המתעוררת משך ההליך, אלא אם כן קיימת פרוצדורה ספציפית בחוק המאפשרת זאת; כגון - ובעיקר - מתן הסעדים המפורטים בסעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), שמטרתם להעניק תמיכה לבורר במסגרת ניהול הליך הבוררות בדמות מתן סעדים שהבורר עצמו אינו מוסמך לתת אותם באופן מחייב, כגון: זימון עדים או צווים זמניים. מאידך גיסא, אין כל אפשרות לפי חוק הבוררות להגיש בקשה לבית המשפט אשר בה מבוקש כי בית המשפט יורה לבורר לעשות דבר, להימנע מעשות דבר או הוראה לבטל החלטה קודמת שניתנה על ידו. אי לכך, מאחר שהבורר נתן את דעתו בדבר ביטול מינויו של השמאי ביר וכן החליט למנות את האדריכל סימון כמומחה מטעם הבורר לקביעת היקף זכויות הבנייה בנכס (דבר אשר ממילא מוסמך הבורר לעשות ללא קשר להיקף הסמכויות שהעניקו לו הצדדים בהסכם הבוררות, וזאת מכוח פיסקה יב שבתוספת לחוק), הרי שאין זה בסמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטות הללו תוך כדי המשך ניהול הבוררות. בהינתן כי טרם פסק הבורר בסכסוך לגופו, וכן לא הוגשה כל בקשה להעברת הבורר מתפקידו, הרי שדינה של הבקשה הנוכחית להידחות על הסף.