הפ"ב 35432-11-14 משולמי נ' אזולאי,הפ"ב 27517-10-14 אזולאי נ' משולמי

לפניי בקשה של מר ידידיה משולמי (להלן: "המבקש") לביטול פסק בוררות (הפ"ב 35432-11-14) (להלן: "הבקשה"), שניתן על ידי "בית דין צדק איתמר" ביום כ' תמוז תשע"ד בסכסוך שבין הצדדים; וכן בקשה שהגיש מר אביה אזולאי (להלן: "המשיב") לאישור פסק הבוררות האמור (הפ"ב 27517-10-14).

כפי שמפרט המבקש בבקשתו, הצדדים הנם תושבי גבעת אלומות שביישוב איתמר. עם השנים התגלעו סכסוכים בין המבקש למשיב בנושאים שונים, ובין היתר, סכסוכים הקשורים לניהול ענייני התושבים בגבעה ולשימוש בשטחים הציבוריים במקום. המחלוקת הספציפית שבגינה ניתן פסק הבוררות נשוא הבקשה שלפניי עוסקת במבנה סככה בגודל של כ- אשר מכונה בפסק הבורר "האורווה". לא אכנס לפרטי הסכסוך האמור, פרט לכך שנטען בפני הבוררים כי המבקש הרס את האורווה, אשר לטענת המשיב הייתה שייכת לו, ובכך גרם נזקים כבדים לכל החומרים שאיתם נבנתה האורווה ואשר בכוונת המשיב היה לבנות מחדש במקום אחר. הבוררים פסקו לטובתו של המשיב וחייבו את המבקש בתשלום בסך 55,812 ₪ בגין הריסת האורווה; ו-50 ₪ ליום בתור פיצוי על אי יכולת השימוש באורווה מיום יד אב תשע"ג ועד ליום מתן פסק הבוררים, כ' תמוז תשע"ד, ובסך הכל 18,150 ₪.

כפי העולה מעיון בפסק הבוררים, הפסק האמור ניתן בהעדר הגנה, לאחר שהמבקש סירב להתייצב בפני בית הדין ולהשתתף בהליך, תוך שטען במכתב שמסר לבית הדין לאחר שהומצא לו כתב התביעה של המשיב, כי הוא אינו מכיר בסמכות בית הדין לדון בתביעה, ובתוספת טענה עקרונית כי אין בסיס לתביעה.

בית הדין אכן מציין בפסק דינו כי הוא ניתן בהעדר הגנה, לאחר שהעביר מספר התראות למבקש כי עליו להתייצב ולשתף פעולה בהליך, שאם לא כן יינתן פסק דין בהיעדרו; ובהתחשב בכך אף נקבע בסעיפים 39 - 40 לפסק הבוררים, כי גם לאחר מתן פסק הדין, ניתנה הזדמנות נוספת למבקש להגיש, תוך 30 יום, כתב הגנה לגופה של התביעה, או לבקש כי יתקיים דיון בפני הבוררים שאליו יתייצב, או אז יבוטל פסק הדין וייערך דיון מחודש; וכי על כן, פסק הדין לא יהפוך לפסק דין סופי, אלא בתום 30 הימים מהתאריך בו הוא ניתן.

המבקש לא ניצל את ההזדמנות האמורה, ועל כן פסק הבוררים הפך לסופי ביום כ' אב תשע"ד.

לטענת המבקש, דין פסק הבורר להתבטל, ולשם כך מפנה לסעיפים 24(1) ו-24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), כפי שאפרט להלן.

בנוסף לתשובותיו לטיעונים אלה של המבקש, טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת הביטול על הסף עקב אי-עמידה במועד שנקבע בסעיף 27 לחוק להגשת הבקשה.

להלן אפרט ואדון בטיעוני הצדדים, אחד לאחד.

סעיף 24(1) לחוק: "לא היה הסכם בר-תוקף"