הפ"ב 34739-04-16 שארם אחזקות בע"מ נ' טולצ'ינסקי

1.התובעת בהליך העיקרי, שארם אחזקות בע"מ (להלן: שארם), עותרת לביטולו של פסק בוררות שניתן ביום 01.03.2016 על ידי כבוד הבורר השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, לפיו חויבה לשלם למבקשת דכאן לריסה טולצ'ינסקי (להלן: טולצ'ינסקי) סכום פסוק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

2.טולצ'ינסקי מבקשת שכתנאי לדיון בבקשת הביטול, תחויב שארם בהפקדת סכום פסק הבוררות (העומד לשיטתה על 670,137 ₪) בקופת בית המשפט בהסתמך על סעיף 29(א) לחוק הבוררות, כמו גם בהפקדת סך נוסף של 20,000$ כערובה להוצאות ההליך לפי סעיף 353א לחוק החברות, וזאת נוכח הצהרת מנהלה של שארם, משה שהרבני, בתצהיר שצורף לתמיכה בהליך העיקרי, לפיה נגרמה לחברה "קריסה", נוכח סיכויי ההליך, ונוכח חששה מחוסר נכונות לקיים את פסק הבוררות ומנקיטה בהליכים משפטיים לצרכי התשה גרידא.

3.שארם מבקשת לדחות את הבקשה, משסכום ההוצאות המבוקש מוגזם לשיטתה, משהכללת הפרט לפיו נגרמה לחברה "קריסה" בתצהיר, מקורה בהעתקה מוטעית של קטע מתצהיר בהליך אחר שאינו נוגע לבעלי הדין, ומשאין חולק שעומדת לזכותה של טולצ'ינסקי התחייבות אישית של מנהל החברה ואחיו "שהינם אנשים מאד מבוססים כלכלית ובבעלותם נכסי נדל"ן רבים כגון בתים בהרצליה ב, הרצליה פיתוח, מגרשים בתל מונד, מגרשים בהוד השרון, בניינים בת"א ביפו ובאשדוד ובנוסף אחזקות בחברות שונות, חלקן ציבוריות בעלות נכסים רבים מאד ברחבי העולם", כמו גם נוכח הסיכויים הטובים של ההליך העיקרי, לפי שיטתה.

הבקשה להפקדת ערובה

4.הלכת בית המשפט העליון מורה כי: "שאלת סמכותו של בית המשפט להורות על הפקדת ערובה על פי סעיף 29 לחוק הבוררות, לרבות סמכותו להורות כי הפקדת הערובה תהווה תנאי לקיום דיון בבקשה לביטול פסק הבוררות, נדונה והוכרעה חד משמעית בפסיקת בית משפט זה... נקבע כי בית המשפט מוסמך להורות על הפקדת ערובה למילוי פסק הבוררות, וכי הוא מוסמך להורות כי הפקדת הערובה מהווה תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות. נקבע כי בדונו בבקשה להפקדת ערובה יבחן בית המשפט את סיכויי הצלחתו הלכאוריים של המבקש לבטל את פסק הבוררות ואת מאזן הנוחות בין הצדדים, והודגש כי מלכתחילה נוטים השיקולים לטובת הצד שאוחז בידיו פסק בוררות לטובתו, וזאת לנוכח גישת ההתערבות המצומצמת של בתי המשפט בפסקי בוררות. גם שאלת גובה הערובה שיש להפקיד נדונה בפסיקת בית משפט זה לא אחת ונקבע כי על החיוב בהפקדת ערובה להיות מידתי, כך שיאפשר למבקש לבטל את פסק הבוררות לקבל את יומו בבית המשפט. לפיכך נקבע לא אחת כי בדרך כלל לא יורה בית המשפט על הפקדת מלוא סכום פסק הבוררות כתנאי לקיום הדיון בבקשת הביטול, אלא על הקפדת חלק מהסכום בלבד כערובה" (רע"א 71/15 אשבד נכסים בע"מ נ' בן עזריה בע"מ, פסקה 12 והאסמכתאות שם, ניתן ב-01.02.2015; הדגשות במקור).

5.עיון בהליך שלפני מעלה את הנתונים הבאים: מדובר בפסק בוררות שעניינו תביעות הדדיות של הצדדים, בו הסכום שנפסק אינו מפורש ויש לחלצו בדרך של הפחתת הסכומים שנפסקו לשני הצדדים בתביעות ההדדיות; שארם כופרת בחישוביה של טולצ'ינסקי את הסכום הפסוק, אך מבלי להציע כל חישוב חלופי מצידה, דבר המלמד על התנהלות לעומתית, שיש בה לרמז לכאורה על קשיים עתידיים; טולצ'ינסקי לא צירפה חישובים מפורטים ומשוערכים; חישוב נומינלי של הסכומים המפורטים בפרק "סוף דבר" בפסק הבוררות מביא לסכום של 591,523 ₪ שעל שארם לשלם לטולצ'ינסקי.

באשר לטענת שארם לפיה הן עורכי דינה והן המצהיר מטעמה בהליך העיקרי לא נתנו דעתם על כך שבסעיפים מסוימים בתצהיר נכללו דברים שאינם רלוונטיים להליך ולמשיבה, והועתקו מהליך אחר: עיון בתצהיר שהוגש בתגובה לבקשה הנדונה בשלב זה, מעלה כי מדובר בהעתקה מדויקת של האמור בתגובה, באופן שמנהל שארם מתייחס לעצמו, לכל אורכה, בגוף שלישי. הדברים מלמדים על אי הקפדה, אולי אף זלזול, בעריכת התצהירים מצד שארם, באופן המשליך לכאורה גם על המהימנות אותה יש לייחס לדברים הנאמרים בהם. מלבד הצהרות כלליות בדבר קיומם של נכסים מנכסים שונים בבעלות המצהיר ואחיו, לא הונחה כל אינדיקציה לכושר פירעונם ונכונותם לקיים את פסק הבוררות, או באשר לכושר פירעונה של שארם. ככל שניתן לסמוך על האמור בתצהיר באשר לקיומם של נכסים כה רבים בידי המצהיר ואחיו, ונכונותם לקיים את פסק הבוררות אם יידרשו לכך, ניתן להניח שמתן הוראה בדבר הפקדת הסכום הפסוק, או חלק משמעותי ממנו, לא תהווה עבורם הכבדה משמעותית או נזק שאינו בר פיצוי כספי.

מרבית הטענות בהליך העיקרי מתייחסות לאי התאמות בין הסעד שנפסק לבין הסכמותיהם המקוריות של הצדדים, שהגם לגישת שארם עולות כדי חריגה מסמכות הבורר, הרי שדומה, לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, שאופיין ערעורי, דבר המציב משוכה לא מבוטלת בסיכויי עתירת הביטול.

הצטברותם של נתונים אלו, במישורי מאזן הנוחות וסיכויי ההליך, מטה את הכף לכיוון חיובה של שארם בהפקדת ערבות בנקאית משמעותית בקופת בית המשפט, כתנאי לקיום דיון בעתירת הביטול.

הבקשה להפקדת עירבון

6.סעיף 353א לחוק החברות מורה כי: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

בהינתן ששארם היא חברה, קיימת לגביה חזקת חובת הפקדה, הניתנת לסתירה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ואח', פסקה 6, ניתן ב-13.07.2008).

עמדת שארם בהתייחס לסעד האמור מסתכמות בכך ש"...הבקשה להפקיד 20,000$ בגין הוצאות הינה יומרנית. הח"מ בדק היטב בנושא הוצאות במסגרת בקשות לביטול פסק בורר אולם לא נתקל בסכום כה מופרז", ולא יספה.

בהינתן המסגרת הדיונית התוחמת דיון בבקשה לביטול פסק בורר, הדעת נותנת כי אותן "הוצאות נתבע", אינן אלא שכר טרחת עורכי הדין. טולצ'ינסקי לא הגישה את הסכם שכר הטרחה שכרתה עם באי כוחה, כך שסכום העירבון ייגזר בעיקר מסכום פסק הבוררות שבמחלוקת והסכומים הנפסקים בשגרה כשכר טרחה.

סוף דבר