הפ"ב 3418-10-16 עמוס נ' קדרון

בקשה לצו שימנע את המשכם של הליכי הבוררות עד להכרעה בתיק העיקרי. המשיבה הגישה את תשובתה לבקשה ביום 26.10.16 ומשהמבקש לא ניצל את זכותו על פי התקנות להגשת תשובה לתשובה, הבשילה העת למתן החלטה.

הסכסוך שבין שני הצדדים נסב על פירוק פעילות בחברה משותפת. נכון למועד זה, לאחר שהליך קודם שהוגש ע"י המבקש כבר הוכרע, תלויים ועומדים בבית המשפט שני הליכים עיקריים שהוגשו ע"י המבקש: האחד- בקשה לביטול פסק בוררות מיום 26.06.2016 (ובמקביל לו הוגשה ע"י המשיבה בקשת אישור), והשני- ובקשה לסעד הצהרתי בדבר פקיעת סמכות הבורר.

הטענה בהליך העיקרי השני, (שכתב הטענות בעניינו הוגש ביום 07.08.2016, הגם שטכנית התיק נפתח בחודש אוקטובר) היא שסמכותו של הבורר (השני במניין) עו"ד רמי יולוס פקעה נוכח חלוף הזמן והחריגה מהמועד הקבוע בפרט ט"ו לחוק הבוררות (3 חודשים + 3 חודשים), שכן "עו"ד יולוס מונה לתפקיד ביום 10.11.2015, הבוררות החלה להישמע ביום 9.12.2015... [ו] הבוררות לגופו של עניין, החלה להישמע ביום 19.1.2016".

בבקשה מיום 20.10.2016 התבקש בית המשפט להורות לבורר "...להימנע מהמשך הליכי הבוררות" ו"לעכב ביצוע הערכת שוויה של החברה... בין אם ע"י מעריך השווי ובין אם ע"י הבורר עצמו". נטען כי מהצעתו של מעריך השווי לשכר טרחתו עולה כי כוונתו להכריע בה לפי ספרי החברה, וזאת בעוד שלטענת המבקש ספרים אלו כוללים פרטים כוזבים שנשתלו בידי המשיבה, ואין די בכך שמעריך השווי יפגוש בצדדים על מנת שיעלו בפניו את טענותיהם.

הבורר הודיע כי בכוונתו לקדם את ההליך ואם יקדם המבקש את הליך מינויו של מעריך השווי, יגישו הצדדים לבורר את החומר הגולמי, והלה יחליט בנושא הערכת השווי בלא שיידרש לעדות מומחה. לטענת אופיר, עצם הפניית הצדדים למעריך שווי מלמדת כי הבורר עצמו נטול כישורים מתאימים למתן הערכת השווי. האצת ההכרעה בהליך, לשיטת אופיר, מהווה ניסיון "'לקבוע עובדות בשטח' ולהכריע בבוררות בהליך בזק".

המשיבה גורסת כי יש למנות את תקופת הבוררות לצורך פרט ט"ו לתוספת רק ממועד השלמת ההליכים המקדמיים, בהם הערכת השווי, והדבר עולה גם ממכתבו של ב"כ אופיר מיום 21.06.2016. המשיבה מפנה לבקשה קודמת של אופיר לסעד זמני מיום 05.10.2016 שהוגשה בתיק הביטול ושעניינה עתירה לביטול ישיבה שנקבעה למחרת היום שנדחתה, ואין הצדקה לדיון מחודש בבקשה דומה במהותה. נטען כי המבקש מעכב את הדיונים בכוונת מכוון עת נמנע ממסירת מסמכים שהודה בהחזקתם אצלו ודרושים לצורך הערכת השווי, ומסרב לשלם את שכר הטרחה הנדרש ממנו. התנהלותו של המבקש הובילה להתפטרותו של הבורר הקודם, עו"ד יוסי קורן, ולביטולן של ישיבות בוררות שנקבעו. מדובר בהתנהלות חסרת תום לב ובחוסר ניקיון כפיים.

עמדת הבורר למבוקש באה לידי ביטוי בהחלטתו מיום 06.09.2016, בה ציין כי "צד המבקש להורות על סיום הבוררות בשל חלוף הזמנים, מצופה שיגיש בקשה זו בידיים נקיות כאשר עשה כל שביכולתו כדי לקיים את ההליך הצורה מזורזת ויעילה, ולא כך היא. בקשה זו של אופיר אף לא עולה בקנה אחד עם סעיף 1 לחוק, כאשר הבורר נתן פסק ביניים אשר עוצר את מרוץ הזמנים. רק לשם השלם התמונה, יובהר, כי אופיר אף עיכב את תשלומי שכר טרחתו של הבורר ואף פעולה זו עוצרת את מניין הזמנים".

מבלי להכריע בשאלה האם קביעות הבורר נכונות לגופן, הרי הרושם המתקבל מהתנהלות המבקש שאין תכליתה אלא לעכב את ההכרעה בסכסוך שבינו לבין המשיבה. המבקש נוקט בשני קווי פעולה סותרים: מחד גיסא, עמידה עיקשת על טענות פורמליות בדבר לוחות זמנים לניהולה של הבוררות בלא כל נימוק מהותי שעניינו בחשיבות המועד האמור; ומאידך גיסא, מעשים ומחדלים המונעים או המעכבים את בירור המחלוקת ומתן פסק בוררות המתייחס לכלל המחלוקות שבין הצדדים בתוך סד הזמנים הקבוע בתוספת, לרבות פניות חוזרות לבית המשפט בבקשות לעצירת ההליך.

משלעת הזו המבקש הוא הגורם המעכב, ממילא ניתן לומר כי הסיכוי להעביר את הבורר מתפקידו רק מחמת לוח הזמנים אינו מן הטובים, דבר המשליך על גורל הבקשה לסעד זמני.

התוצאה

הבקשה לעיכוב הליכי הבוררות נדחית אפוא.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: