הפ"ב 29965-03-16 מלאך ואח' נ' ברעם ואח'

1.בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בה מבוקש לאכוף על המשיבים בקנס או במאסר או בדרך אחרת למלא אחר החלטת בית משפט מיום 07.04.2016 "המורה בין היתר כי כל הצווים שניתנו ע"י הבורר, לרבות צו האוסר על חלוקת חניות ומחסנים בפרוייקט נשוא הסכסוך בית הצדדים שרירים וקיימים עד הכרעה אחרת בתיק העיקרי".

2.המחלוקת בין בעלי הדין- בעלי זכויות בבניין 66, אחד מתוך ארבעה בניינים בפרויקט הנמצא ב"גוש הגדול" בתל אביב - אינה חדשה, היא מרה ונוקבת. הם יוצאים ובאים בבית המשפט ובאכסניית הבוררות, אך האש אינה דועכת, והיא משתרעת גם אל עבר נושאי התפקידים האחרים בפרוייקט, במיוחד כלפי "ראש קבוצת בעלי הזכויות" והיועץ המשפטי של הקבוצה עו"ד דורון כוכבי.

3.מכל מקום, בנוסף למחלוקת הכספית שבין הצדדים המתבטאת בין היתר בטענת המבקשים לאי סדרים כספיים בפרוייקט ובטענת המשיבה לחובות כספיים של המבקשים, המתבררת בבוררות בפני הבורר עו"ד רענן בר-און, טענו המבקשים בפני הבורר כי כי חלוקת המחסנים והחניות לכלל בעלי הזכויות אינה מתבצעת בהתאם להסכם ומקפחת אותם.

בהחלטתו מיום 20.12.2015 קבע הבורר כי "ביום 17/12/15 הוגשה תגובת ברעם...הנציגות תשיב לתגובת ברעם וזאת תוך יומיים מהיום. לא תבוצע חלוקת מחסנים וחניות בטרם החלטה לגופם של דברים...".

ביום 24.02.2016 ניתנה ע"י הבורר החלטה מנומקת בסוגיית החניה בה קבע "הנציגות תקצה חניית נכים לברעם בבניין 66 ... הנציגות תשלם לברעם הוצאות הבקשה בסך של 2000 ₪...". כן ניתנו על ידו במסגרת החלטה זו הוראות בדבר הגשת תצהירי עדות וראיות "בחילוקי הדעות שעוד נותרו ביניהם בקשר עם הסכם השיתוף ובכל הנובע ממנו והכרוך בו".

4.בחודש מרץ 2016 הגישו בעלי הזכויות לבית המשפט בקשה להעביר את הבורר מתפקידו. במסגרת הליך ביניים שהתקיים בפני כבוד השופט קירש ביום 07.04.2016 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר עיכוב זמני של הליכי הבוררות עד להכרעה בהליך העיקרי, ובין היתר גם הסכימו גם "כי כל הצווים שניתנו ע"י הבורר שרירים וקיימים עד להכרעה אחרת בתיק העיקרי נשוא הליך זה", כי דירת ברעם לא תימכר, כי ברעם יפקידו את חובם הנטען בקופת בית המשפט, וכי דירת ברעם תימסר לה "באופן ובזמן שבהם נמסרות שאר הדירות בבניין לידי יתר בעלי הזכויות...".

יצוין כי הבקשה להעברת הבורר מתפקידו נדחתה בפסק דין מיום 14.8.2016. נדחתה גם בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו (רע"א 7731/16).

5. בבקשה שלפני נטען כי נודע למבקשים כי "הנציגות ובעלי הזכויות חלקו ביניהם את החניות והמחסנים" וכי נמסר להם ע"י עו"ד כוכבי "כי הוקצו לנו, ללא ידיעתנו חניות ומחסנים". בבקשה התבקש בית המשפט לאכוף על המשיבים "הפסקת חלוקת החנית והמחסנים שטרם חולקו" עד להכרעת הבורר.

במהלך הדיון לפני, שהתאפיין באווירה סוערת, טענו המבקשים כי לא זו בלבד שהוקצו להם המחסנים הגרועים ביותר, אף החניות הגרועות ביותר, אלא שגם לא נמסר להם המפתח לדירתם, עת יתר בעלי הזכויות קיבלו גם קיבלו את דירותיהם. ב"כ המשיבים התנגד פעם אחר פעם להרחבת חזית.

הצעות בית משפט, כאלו ואחרות, לפתרון זמני שיאפשר למבקשים לקבל על אתר את החזקה בדירה, בחניות ובמחסנים, תוך שמירת טענותיהם שיתבררו בבוררות – לא התקבלו.

6.חוששני שהמחלוקת שבין הצדדים, מבלי להמעיט בה, אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיונית הנוכחית. יש טעם בעמדת המשיבים כי ההחלטה הלקונית מיום 20.12.2015 בה קבע הבורר כי "לא תבוצע חלוקת מחסנים וחניות בטרם החלטה לגופם של דברים...", אינה אלא החלטה ארעית, שהרי במסגרתה הורה הבורר למשיבים להגיש תגובה לטענות המבקשים, ולאחריה אמורה הייתה להינתן החלטה לגופה.

החלטה זו נבלעת לכאורה בהחלטה המנומקת שניתנה ע"י הבורר ביום 24.2.2016 בה סקר את טענות הצדים בכל הנוגע לחניית הנכים וקבע כי "הנציגות תקצה חניית נכים לברעם בבניין 66 ... הנציגות תשלם לברעם הוצאות הבקשה בסך של 2000 ₪...".

חניית נכה אמנם הוקצתה למבקשים, וכן חניה נוספת. כך גם הוקצו החניות לדיירים האחרים.

קשה להעלות על הדעת כי בשל הסכסוך בין המבקשים למשיבים הורה הבורר לעצור את חלוקת כל החניות וכל המחסנים הצמודים לדירות שבארבעת הבניינים שבפרוייקט שכן לארבעתם מרתף חניה משותף, ולמצער לכל הדירות שבבניין 66.

מכל מקום, בהינתן מחלוקת באשר לפרשנות ההחלטה מיום 20.12.2015 ובאשר לכוונת הצדדים בהיגד "כל הצווים שניתנו ע"י הבורר שרירים וקיימים עד להכרעה אחרת בתיק העיקרי נשוא הליך זה" שבהסדר מיום 07.04.2016, האם כולל הוא את ההחלטה מיום 20.12.2015 אם לאו, הרי הדרך לפתרונה אינה מצויה בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט. "כבר נפסק לא אחת כי בנסיבות בהן קיימים חילוקי דעות באשר לפרשנות הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, וההסכם אכן ניתן ליותר מפרוש אחד, אין פסק הדין ניתן לאכיפה בהליכי בזיון בית המשפט" (רע"א 388/04 שרבט נ' שרבט). מהחקירות שהתקיימו בפני לא השתכנעתי כי פרשנות המבקשים טובה מזו של המשיבים.

7.את השגות המבקשים על אופן חלוקת החניות והמחסנים ואת הטעה בדבר קיפוחם, ואין אני מביעה עמדה לגופן, יהא על המבקשים ללבן במסגרת הבוררות.

הבקשה נדחית אפוא.

עם זאת, משלא קל לחוש באוויר את הסערה החדשה הממשמשת ובאה, קרי: עתירת המבקשים להפרת ההתחייבות המשיבים כי דירת ברעם תימסר לה "באופן ובזמן שבהם נמסרות שאר הדירות בבניין לידי יתר בעלי הזכויות..", שלא הכרעתי בה לאור התנגדות ב"כ המשיבים להרחבת חזית, אציין כי מחד גיסא, המשיבים אינם יכולים לטעון לחוב כספי משזה הופקד בהסכמה בקופת בית המשפט וממתין כפי שהוסכם וכפי שקיבל תוקף של החלטה, לסיום הבוררות, ומאידך גיסא, המבקשים צריכים לנהוג