הפ"ב 29697-06-16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' ניב,הפ"ב 36406-04-16 עופר ואח' נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ - פסקדין

1.ושוב חוזר הניגון, ושוב חוזר לפתחו של בית המשפט הסכסוך רב-השנים שבין המבקשת לבין המשיבים, חברי המבקשת בעבר, שעניינו בדרישתם להצהיר על בטלותן של העסקאות לפיהן מכרו למבקשת את מניותיהם במקביל לפרישתם המוקדמת, ובתביעתם להורות לה להשיב את המניות לידיהם תוך החזרת המצב לקדמותו, לרבות תשלום הדיבידנדים שחולקו בגין מניות אלו עד למועד השבתן בפועל.

2.לאחר שלושה הליכים בבית המשפט המחוזי (שניים מהם בפני המותב הח"מ), שתי בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון, שני סבבי בוררות בפני הבוררת השופטת בדימוס ברכה אופיר תום (להלן- הבוררת אופיר), והליך בוררות משלים בפני הבורר השופט בדימוס ד"ר עמירם בנימיני (להלן - הבורר), ניתן לומר כי כל אשר אמור להיכתב כבר נכתב, וכי כל אשר אמור להיאמר כבר נאמר.

בהיותנו בהליך הרביעי בבית משפט זה, די להניח בפני הקורא את ההוראה האופרטיבית שניתנה בפסק הדין מיום 07.08.12 (הפ"ב 37486-03-12) שהכריע בבקשה השנייה לביטול פסק בורר שהוגשה ע"י המבקשת (להלן- דן), לפיה נקבע כי "העתירה לביטול ההחלטה הראשונה של הבוררת נדחית, וכפועל יוצא תישארנה הקביעות שבה, במיוחד הקביעה בדבר בטלות עסקאות מכר המניות – על מכונן", וכי יש להחזיר את הדיון לכבוד הבוררת "על מנת לקיים דיון מחודש בנושא סעד ההשבה במסגרתו תינתן לבעלי הדין האפשרות להציג ראיות רלבנטיות וכן להשמיע טיעונים בכל הנוגע לשאלה האם יש הכרח בהשבה בעין של המניות או שמא מצדיקות הנסיבות פיצוי כספי כולל באשר לשיעור הפיצוי הדיבידנדים ויתר התשלומים. כן תיתן הבוררת דעתה לשאלת חובת ההשבה החלה על המשיבים האם ובאיזה אופן".

פסק הדין לעיל אושר על ידי בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 01.09.13 (רע"א 6327/12), הקובע כי הבוררת הייתה רשאית ליתן החלטה "על הסף" ולהורות על בטלות עסקאות מכר המניות, וכי "משמעות הדברים הינה כי החלטתה הראשונה של הבוררת תיוותר על כנה, בעוד שההחלטה המשלימה והפסיקתא תבוטלנה והדיון יוחזר לבוררת בהתאם למתווה שקבע בית המשפט המחוזי".

3.משהבוררת אופיר הועברה מתפקידה בהחלטה מיום 09.04.14 (הפ"ב 54002-11-13), הוסבה מטלת השלמת הליך הבוררות בנושא הסעד לכבוד השופט בדימוס עמירם בנימיני. הבורר שמע את עדויותיהם של כל אחד ואחד מ 24 המשיבים, את עדויותיהם של פרנסי דן ונכבדיה (הדירקטורים, היושב הראש, המנכ"ל, וראש חטיבת משאבי אנוש), אף את המומחים ורואי החשבון מכל צד.

4.ואלו הם עיקריו של פסק הבוררות המפורט, המנומק והסדור, שניתן ע"י הבורר ביום 17.04.16 (להלן- פסק הבוררות):

• א.17 משיבים "פרשו כולם על רקע של מצוקה אישית, בריאותית, נפשית, או כלכלית, ובמקרים לא מעטים מדובר היה במצוקה קשה" (סעיף 129 (ה) לפסק הבוררות).

   

  ב . דן ניצלה את מצוקתם האישית של 17 התובעים... אילצה את 17 התובעים שפרשו למכור לה את מניותיהם, כתנאי להכללתם בתוכנית הפרישה המיוחדת" (סעיפים 129 (ב) ו – (ג) לפסק הבוררות). מנהלי דן ואנשי המחלקה המשפטית של דן "הציגו בפני 17 התובעים מצג מטעה אשר נעדר בסיס עובדתי ומשפטי כאחד כאילו קיימת החלטה דירקטוריון שאינה מאפשרת פרישה מוקדמת מבלי למכור את המניות" (סעיף 129 (ד) לפסוק הבוררות).

   

  ג שבעת המשיבים הנוספים "תועלו להצעה של מכירת מניותיהם משנדחתה בקשתם לקבלת הלוואה", לגביהם "עשתה דן שימוש לרעה בסעיף 41 לתקנון החברה כשהיא פועלת ממניעים זרים שאינם רלבנטיים לסעיף זה" (סעיף 130 לפסק הבוררות).