הפ"ב 26993-02-15 בורשטיין ואח' נ' חזין ואח' - פסקדין

לפניי בקשה להעברת בורר מתפקידו לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות, התשכ"ה-1968.

עיקרי העובדות:

המבקשים והמשיבים הינם שכנים הגרים בבניין הבנוי ברחוב האר"י, בעיר העתיקה בצפת. המבקשים, אשר רכשו את זכויותיהם בשנת 2010, גרים בקומת הקרקע ואילו המשיבים, אשר רכשו את זכויותיהם בשנת 2005, גרים בקומה הראשונה. הבניין אינו רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים וחלוקת הזכויות בחלקה מוסדרות באמצעות הסכם שיתוף הרשום במרשם המקרקעין.

ביום 01/03/11 נחתם בין הצדדים, הסכם לפיו רשאים המבקשים לבנות תוספת לביתם בשטח החצר המשותפת ובתמורה לבניית התוספת, גג תוספת הבניה יהיה שייך למשיבים והם יורשו להשתמש בו ולבנות עליו "בניה קלה". עוד הוסכם כי המבקשים יבנו עבור המשיבים מדרגות שיאפשרו גישה לגג שבנו.

לאחר שהחלו לפעול על פי ההסכם, התגלע סכסוך בין הצדדים והם הגישו לבית הדין תביעות הדדיות האחד כנגד השני. המבקשים הגישו תביעה כנגד תוספת הבניה שביצעו המשיבים בגג ואילו המשיבים הגישו תביעה שכנגד בעניין המדרגות שהמבקשים התחייבו לבנות עבורם ובעניין הבניה המסוכנת, שלטענתם, ביצעו המבקשים מתחת לבניין.

הצדדים הסכימו להעביר את הסכסוך ביניהם להכרעתם של הבוררים הרב יהודה סילמן, הרב שריאל רוזנברג והרב יעקב פרבשטיין (להלן: "הבוררים"). ביום ז' מנ"א התשע"ד (3/08/14) פרסם בית הדין פסק דין ביניים בו פסק לטובת המשיבים. נקבע כי הסכם תוספת הבניה תקף ומחייב. המבקשים חויבו לשלם למשיבים סך של 3,500 ₪ בגין עלות המדרגות שהיה עליהם לבנות עבורם על פי ההסכם.

פסק הביניים סיים אך את הסכסוך בתביעת המבקשים כנגד המשיבים בעניין הבניה בגג תוספת הבניה והטענות הקשורות בכך, אך לא עסק בתביעה שכנגד שהגישו המשיבים בדבר הבנייה מתחת לבניין. לפיכך, נקבע דיון נוסף במעמד הצדדים ליום כ"ו בכסלו (14/12/14). ביום הדיון עצמו הודיעו המבקשים כי אין בכוונתם להגיע לדיון וביקשו לדחות את מועד הדיון לחודש טבת. הדיון אכן נדחה תחילה ליום כו' בשבט (15/02/15), אך מאוחר יותר הוקדם ליום ו' טבת (28/12/14) על ידי מזכיר בית הדין. בהזמנה לדיון שהוקדם צוין כי יתקיים דיון גם בהיעדר מי מהצדדים. בתגובה לכך, הודיעו המבקשים כי התאריך המקורי שנקבע לדיון (15/2/15) מתאים להם. כמו כן, שלחו המבקשים פקס ביום שאליו הוקדם הדיון – 28/12/14, כי אין בכוונתם להגיע לדיון למועד שהוקדם (אלא רק למועד שנקבע מלכתחילה שהוא מאוחר יותר – 15/2/15). בית הדין ניהל את הדיון למרות היעדרם. ביום 27/01/15 הגישו לבוררים בקשה לפסול עצמם מלהמשיך ולדון בתיק ולבטל את פסק דין הביניים שניתן על ידם, אולם הבוררים לא הגיבו לבקשתם.

המבקשים טענו כי הבוררים "תפסו צד" בסכסוך שבין הצדדים תוך שהם הופכים ליועציהם המשפטיים של המשיבים ומשיאים להם עצות כיצד ובאילו דרכים – טקטיות ומשפטיות – עליהם לפעול כדי למנוע מהמבקשים את האפשרות להגיש בעתיד בקשה לביטול הפסק הצפוי על פי העילות הקבועות בחוק הבוררות.

המשיבים טענו מנגד כי הבקשה הוגשה בניסיון למצוא תירוץ לביטול פסק בוררות שהוא שריר וקיים ולגדוע הליך בוררות המתנהל ללא רבב. לטענתם, סעיף 11(1) לחוק הבוררות אינו רלוונטי בענייננו וטענות המבקשים אינן מצביעות על פגם כלשהו בהליך הבוררות.

בד בבד עם הגשת הבקשה לפסילת הבוררים הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הבוררים להמשיך ולדון בסכסוך שבין הצדדים וזאת עד למתן פסק דין בבקשה העיקרית.