הפ"ב 25862-05-14 מועלם נ' מרדכי, תא"מ 36375-05-12 מועלם נ' מרדכי - פסקדין

לפניי בקשה שהגיש מר שמעון מועלם (להלן: "המבקש") במסגרת תיק הפ"ב 25862-05-14 (שלום עפולה) לאישור פסק בוררות שניתן ביום 5.11.13 (להלן: "פסק הבוררות") על ידי הבורר, עוה"ד איקו פרי (להלן: "הבורר"); ובקשה לביטול פסק הבוררות שהגיש עו"ד נחום מרדכי (להלן: "המשיב").

ההליך במסגרת תא"מ 36375-05-12

1. ביום 20.5.2012 הגיש המבקש נגד המשיב תביעה כספית ע"ס 51,830 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, במסגרת תא"מ 36375-05-12 (שלום עפולה) [להלן: "ההליך הראשון"]. בכתב התביעה טען המבקש, שהינו החוכר של קרקע חקלאית בשטח של 240 דונם במושב מיטב, כי המשיב 'השתלט' בשנים האחרונות על חלקות חקלאיות שהמבקש חוכר, מבלי ששילם בגינם דמי חכירה במהלך תקופה בת 5 שנים. לפי הנטען, השטחים שהמשיב החזיק ועיבד כדין היו 18 דונמים בנוסף ל- 36 דונמים שבחזקת המבקש עליהם השתלט המשיב ובגינם לא שילם דמי חכירה למבקש. חלקות אלו יכונו לצורך הדיון כאן "חלקת 18 דונמים" ו- "חלקת 36 דונמים", בהתאמה.

2. המבקש טוען, כי עקב תלונות שהגיש לוועד מושב מיטב בעניין השתלטות המשיב על החלקות, החליט וועד המושב בחודש דצמבר 2011, בהסכמת שני הצדדים, שהמשיב יסלק ידו לאלתר מעיבוד 36 דונמים שהחזיק שלא כדין, וכפיצוי למבקש יימנע המשיב מעיבוד השטח המוחזק על ידו כדין בן 18 דונמים בשנת הגידול 2011-2012. לטענת המבקש, המשיב לא עמד בהסכם האמור והיפר התחייבותו כלפי המבקש, ועקב כך הוגשה התביעה בהליך הראשון, שבמסגרתה נטען כי התנהגות המשיב גרמה למבקש נזקים כספיים, לרבות "העדר יכולת לנצל את הקרקע שבחזקתו מהלך מספר שנים", וכן נזקים והוצאות עקב אי כיבוד ההסכם שהושג בין הצדדים בתיווכו של ועד המושב כאמור.

3. לתמיכה בתביעתו במסגרת ההליך הראשון, צירף המבקש חוות דעת שמאית ערוכה ע"י מר אסף שיפמן, שמאי ואגרונום מוסמך, שחיווה דעתו באשר ל-"שיעור נזקיו, הפסדיו והוצאותיו של התובע (המבקש כאן – ש.נ.) כתוצאה ממעשיו ו/או ממחדליו של הנתבע (המשיב כאן –ש.נ.)" ובגדרה נקבע, כי "סה"כ נזק משקו של התובע עקב תפיסת חלקת 18 דונם על ידי הנתבע ואי פינויה בזמן, ושל החלקה השנייה בת 36 דונם עומד ע"ס 50,670 ₪" (להלן: "חוות הדעת השמאית"). על יסוד האמור, טען המבקש כי המשיב התעשר על חשבונו שלא כדין וגרם לו נזקים אגב השתלטותו על החלקות הנ"ל וביסס את תביעתו על דיני הנזיקין ו/או עשיית עושר ולא במשפט.

4. בכתב ההגנה, הכחיש המשיב את האמור בסעיף 2 לכתב התביעה העוסק בטענת 'ההשתלטות' ופירט את אופן אחזקת הקרקעות וגודלן, כמפורט בהרחבה בסעיפים 5-8 לכתב ההגנה, תוך שהעלה את גרסתו הנגדית ולפיה מדובר ב'החלפת חלקות' לבקשת המבקש בהתאם להסכם שנכרת ביניהם (סעיף 22 לכתב ההגנה). באשר להחלטת ועד מושב מיטב, התגונן המשיב בכתב הגנתו בטענה, כי החלטת הועד הייתה שהמשיב ימשיך להחזיק ולעבד את חלקת 18 דונמים ולפנים משורת הדין הוסכם, כי המשיב יעביר לידי המושב המחאה ע"ס 7,200 ₪ לכיסוי חוב המבקש כלפי המושב (סעיף 11 לכתב ההגנה). עוד נטען, כי היה זה המשיב שפנה לוועד המושב להסדרת עניין החלקות, לאחר השתלטותו של המבקש על האדמות שבהחלפה, אותן החל המבקש לעבד ללא הודעה מראש למשיב על הפסקת ההסכם ביניהם ואף זרע את חלקת 36 דונמים בחודש נובמבר 2011 ולא בסוף חודש דצמבר 2011, כפי שטען המבקש בכתב התביעה (סעיף 10 לכתב ההגנה).

   חלק מכתב הגנתו הקדיש המשיב לתקיפת חוות הדעת השמאית שצורפה על ידי המבקש (סעיפים 13-16 לכתב ההגנה). לענייננו, חשובה היא טענתו של המשיב בסעיף 13 לכתב ההגנה ולפיה "כתב התביעה נתמך בחוות דעת שמאית 'לכאורה', חוות דעת מסתמכת על דברי התובע אשר מיותר לציין כי הן מוטות וחד צדדיות, חוזה אספקת גזר לא צורף, אישור מזכיר המושב על הסכם בעל פה לא צורף, דף נתוני גידולי חיטה לא מראה התייחסות לשנת הגידול הנוכחית וזהו בעצם מסמך כללי שלא מאיר את טענות התובע וחישובים שאינם נתמכים על ידי מסמכים חשבונאיים. בשל ליקויים אלה בחוות הדעת אין כל אפשרות ליתן מענה לטענות ו/או הממצאים ו/או המסקנות המועלות בה ודינה של חוות דעת זו להידחות על הסף".