הפ"ב 22373-11-15 סנדורי אומן בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב. ואח' - פסקדין
|
הפ"ב בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
22373-11-15
27.3.2016 |
|
בפני הרשמת: עינת רביד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
משיבה: סנדורי אומן בע"מ |
מבקשים: 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב. 2. עירית תל אביב מחלקת מקרקעין/נכסים . |
| החלטה | |
|
החלטה זו עניינה בבקשת המבקשות לסילוק ההליך הנדון על הסף, שעניינו בקשה לאישור פסק בורר, מהטעם כי אין המדובר בפסק בורר.
הבקשה לאישור פסק בורר
המשיבה היא השוכרת של מוסך המצוי ברחוב אילת 18 בתל אביב (להלן: "המוסך") על פי הסכם שכירות שנכרת בינה לבין בעלי המקרקעין ביום 16.8.04 וזאת לתקופה של 14 שנים עד ליום 31.9.18.
לטענת המשיבה בין הצדדים להליך זה נכרת הסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 14.11.13 במסגרת עת"מ 6170-02-12, הקובע את מנגנון הפיצוי במקרה בו המבקשת 1 (להלן: "הוועדה המקומית") לא תאריך את תוקף ההיתר לשימוש חורג שניתן למשיבה להפעלת המוסך, וזאת על ידי פניה לשמאי מוסכם ומכריע (להלן: "הפשרה בתיק המנהלי" או "הסכם הפשרה השני"). לטענת המשיבה במסגרת הסכם הפשרה השני אימצו הצדדים מנגנון בוררות מהסכם שאושר בפסק דין קודם בתיק ה"פ 870/07 (להלן: "ההסכם" או "הסכם הפשרה הראשון") ובו נקבע השמאי נאור בינדר כשמאי מוסכם (להלן: "השמאי")
לטענת המשיבה בהסכם הפשרה הראשון ניתנו למר בינדר נתונים מוסכמים כמקורות מוצא להערכתו (סעיף 2.3.3. להסכם הפשרה הראשון).
עוד טענה המשיבה כי ביום 27.7.14 החליטה ועדת ערר מחוזית תל אביב שלא להאריך את השימוש החורג למוסך והוא הסתיים ביום 31.12.14 וכי במקרה כזה קובע סעיף 2.3 להסכם הפשרה הראשון כי ימונה השמאי נאור בינדר כשמאי מוסכם מטעם הצדדים ואשר תפקידו לשום את שווי המבנה האחורי ושביל הגישה לצורך קביעת דמי הפיצוי שתשלם עיריית תל אביב לרמי פאידה, בעלי הנכס, בגין מסירה והפקעת שביל הגישה והמבנה האחורי.
לטענת המשיבה המנגנון שהאומץ בהסכם הפשרה הראשון הוא מנגנון בוררות שיופעל ביניהן, דהיינו בין המשיבה למבקשות, באשר לנזקי המשיבה כמנהלת המוסך הפעיל בנכס.
לטענת המשיבה חרף ההסכמה למינוי בורר, דחו המבקשות את סמכותו של מר בינדר להטלת החיוב לפיצוי בטענה, כי למשיבה לא מגיע פיצוי, על כן נתן השמאי פסק בורר במעמד צד אחד ביום 10.5.15, וכי עד עתה לא שילמו המבקשות את הסכומים שנפסקו במסגרתו לטובת המשיבה.
המשיבה הגישה ההליך הנדון במסגרתו עתרה למתן תוקף של פסק דין לחוות דעתו של השמאי נאור בינדר מיום 10.5.2015, אשר לטענתה מהווה פסק בורר בין הצדדים, במסגרתו נקבע למשיבה פיצוי בסך של 2,115,000 ₪ בגין פינויה המוקדם של המשיבה מהמוסך ביום 31.12.14 תחת המועד שנקבע בהסכם הפשרה ליום 31.9.18.
בקשת המבקשות לסילוק ההליך
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|