הפ"ב 21603-09-14 פישמן ואח' נ' יעקובוב

בפני בקשה לצו מניעה 

1. ביום 8.9.14 הגישו המבקשים "בקשה דחופה ובהולה ביותר" למתן צו האוסר על המשיב "לבצע כל עבודת בנייה בנכס ברחוב הפלוגה הדתית 6 בבני-ברק... עד החלטה אחרת". בבקשה נאמר כי "לפני ימים ספורים החל המשיב לבצע עבודות בנייה בבית המשותף... אשר יגרמו שהמבקשים לא יוכלו לממש את זכויותיהם בעתיד... ואשר ימנעו מהמבקשים את האפשרות והיכולת לבנות חניה תת קרקעית לדירתם".

המבקשים מדגישים כי אין להם התנגדות שהמשיב ימשיך בבנייה וכל שמבקשים הוא "לתאם את בניית העמודים עם בנייתם העתידית של המבקשים".

2. הבקשה נסמכה בין היתר גם על החלטת כב' הרב מאיר הייזלר, אשר המשיב הסכים בשעתו למינויו כבורר, מבית דין צדק בני ברק בנשיאות הרב קרליץ, מיום י"ב אלול תשע"ד (7.9.14) אשר הורה למשיב כי "אין לבצע שום בנייה במגרש הנ"ל עד לבירור העניין במעמד הצדדים".

3. בהחלטה מיום 8.9.14 ניתן צו מניעה במעמד צד אחד, האוסר על המשיב להמשיך בעבודות הבנייה לרבות חפירה, יציקה והקמה של עמודים, תוך קביעת דיון בבקשה במעמד שני הצדדים.

4. המשיב עתר לביטולו של הצו שניתן במעמד צד אחד כשבפיו מספר טיעונים. בראשית נטען כי המבקשים הסתירו מביהמ"ש את קיומו של הליך מקביל בפני המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקוה (להלן – המפקחת), כמו גם בקשה מקבילה לצו מניעה זמני שהגישו נגדו, אף החלטה שניתנה על ידי המפקחת. כן טוען המשיב כי לא התקיים הליך למינוי בורר והרב הייזלר כלל לא מונה לבורר; כי המדובר במעשה עשוי מש"העמודים המדוברים כבר נוצקו, נבנתה רצפה של הממ"ד"; כי הבנייה שמבצע הינה כולה בהתאם להיתר הבנייה שהוצא על ידי הוועדה המקומית; וכי טענות מעין אלו שמעלים המבקשים כבר נדחו על ידי המפקחת בהתדיינות שבין המשיב לבין בעלי דירה אחרים בבניין (ליאני, שמואל ושושנה).

5. בתשובה לטענת המשיב באשר לקיומו של הליך מקביל, השיבו המבקשים כי "פישמן פנו למפקחת לצורך שמירה על זכויותיהם הקנייניות... שעילת הבקשה שהוגשה למפקחת אינה אותה עילה של הבקשה שהוגשה לבורר...".

6. חוששתני כי בקשת המבקשים נגועה בחוסר תום לב, ומשכך אינם ראויים לסעד המתבקש על ידם.

מתשובת המשיב ונספחיה עולה כי ביום 18.5.14 הגישו המבקשים למפקחת כתב תביעה נגד המשיב בו טענו כי "הנתבע החל בעבודות בנייה ברכוש המשותף... הבנייה, כפי שמתכנן הנתבע פוגעת בזכויותיהם של שאר בעלי הזכויות במקרקעין ובזכויותיהם של התובעים ובפרט בכך שלא נוצלו שטח החניה המקסימלי... (סעיף 5) לו היה הנתבע מתאם את תכנון הבנייה עם שאר בעלי הזכויות ניתן היה לבנות מרתף חניה וגם קומת חניה מעל הקרקע... (סעיף 6) יש לתכנן את מיקומם של העמודים אשר בכוונת הנתבע לבנות או שבנה כבר באופן שלא יפריע לשאר בעלי הזכויות לממש את זכויותיהם ברכוש המשותף בכלל ותכנון מקומות חניה בפרט" (סעיף 9).

המבקשים עתרו בפני המפקחת למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויות הבניה שלהם, למינוי שמאי וכן "להורות על תכנון העמודים בשטח המיועד לחניה בצורה שלא יפגעו בשימוש השטח כחניה כדי להפיק מקומות חניה בצורה היעילה ביותר".

כן עתרו לצו מניעה זמני להפסקת הבניה ברכוש המשותף.