הפ"ב 21246-04-15 פאיירפלאי בע"מ ואח' נ' Magic Software Enterprises Ltd ואח', הפ"ב 54746-04-15 Magic Software Enterprises Ltd ואח' נ' פאיירפלאי בע"מ ואח'

1."... הנדון: חשד לפגיעה בזכויות יוצרים בהסבת מערכות מג'יק לטכנולוגיות אחרות. לאחרונה נוכחנו לגלות כי קיימות חברות אשר מציעות פתרון להסבת אפליקציות המפותחות בטכנולוגיה של חברת מג'יק תעשיות תוכנה, לטכנולוגיות אחרות. מבדיקה שערכנו עולה כי קיים חשש סביר כי בתהליך ההסבה יש שגיאה בזכויות היוצרים של חברת מג'יק תעשיות תוכנה בע"מ. ברצוני לעדכנך כי היה ובסיום הבדיקה המשפטי יתגלה כי אכן כך הדבר, יחשבו הגופים המסבים והגופים המשתמשים במערכות המוסבות כמפרי זכויות יוצרים והקניין רוחני של חברת מג'יק תעשיות תוכנה בע"מ. למותר לציין כי במידה ובית המשפט יכריע בסוגיה זו כהפרת זכויות יוצרים, ייאסר עליכם להשתמש בפתרונות המוצעים ע"י החברות הנ"ל" –

זהו נוסח המכתבים שנשלחו ביום 22.12.2008 ובחודש פברואר 2009 על ידי היועץ המשפטי של המבקשות ללקוחות המבקשות וללקוחות הפוטנציאליים של המשיבים בארץ ובחו"ל, אשר היוו את יריית הפתיחה להליך בוררות, שפסק הבוררות שניתן עם סיומו, הוא נושא בקשת הביטול שלפני.

2. הליך הבוררות' שהתבטא בתביעות הדדיות, התנהל לפני כבוד הבורר, השופט בדימוס אורי גורן (להלן: "הבורר"). תביעת הפיצויים של המבקשות נגד המשיבים נסמכה על טענה להפרת זכויות יוצרים, ומנגד תבעו המשיבים מהמבקשות פיצוי בגין נזק שנגרם להם עקב הפצת המכתבים ועקב הפרת מסמך סודיות עליו חתמו המבקשות. המשיבים טענו כי נזקם מתבטא בביטול עסקאות שכבר נכרתו, באי הבשלתם של משאים ומתנים לכדי עסקאות מחייבות, ובפיחות בהיקף העסקאות ובשיעור הגידול שלהן בשנים שלאחר מכן.

3. בהחלטתו מיום 15.12.2010, שהתייחסה לסוגיית החבות בלבד, דחה הבורר את תביעתן של המבקשות נגד המשיבים "על כל חלקיה", וקיבל את תביעת המשיבים בקבעו כי "התנהלותה של מג'יק בפרשה – משלוח 'מכתבי התראה', פרסום הודעות באינטרנט נגד פאיירפלאי וסירובה להעביר את הסכסוך לבוררות כמוסכם" לא רק ש'אינה הולמת ואינה ראויה' אלא שהיא "מפרה את הוראות סעיפים 4-5 להסכם הסודיות".

ההחלטה, המהווה פסק דין בהיותה דוחה את תביעת המבקשות, אושרה על ידי בית המשפט והפכה לחלוטה.

4. הגם שבחלקה הראשון של הבוררות שהסתיים בהחלטת החבות נשמעו ראיות גם בסוגיית גובה הנזק, הגישו המשיבים "בקשה פורמאלית לתיקון טענות המבקשים בעניין הנזקים", במסגרתה עתרו להגדיל את סכום הפיצוי שנתבע על ידם בתביעתם המקורית, משלטענתם נזקם הוגדל בעקבות מעשי הפרה נוספים שבוצעו על ידי המבקשות "בתקופה של שנתיים שחלפו מאז תחילת ביצוע ההפרה", אף להתיר להם הגשת ראיות נוספות לרבות חוות הדעת מטעם המומחית מירב בארי (להלן- בקשת התיקון).

בהחלטתו מיום 12.2.12 קבע הבורר "שאין להתיר תיקון או להוסיף נושאים מעבר לפלוגתאות שהיו מגובשות בעת תחילת הבוררות", משאלו נסמכים על עילות ואירועים בתקופת הבוררות ולאחריה המהווים עילות תביעה חדשות ונפרדות. עם זאת ציין הבורר כי "אין ברצוני למנוע מן התובעת הוכחת נזקיה – אולם כאמור בגבולות הנזקים בעבר (אם היו) ולא בנזקים החדשים (אם ישנם)", ומשכך לא התיר את הגדלת סכום התביעה, אולם בה בעת התיר "השלמת ראיות הצדדים בנושא הנזק" ובלבד ש"ראיות בעדויות אלה תוגבלנה לנזקים שנגרמו, אם בכלל, עד למועד (ב)ההחלטה בנושא החבות ואינה מיועדת למקצה שיפורים" (להלן- החלטת התיקון).

5. בפסק הבוררות המשלים מיום 13.1.15, נושא בקשת הביטול, דחה הבורר את כל טענות המשיבים בראש הנזק הראשון שעניינו ב"עסקאות שנכרתו ובוטלו"; דחה אף את מרבית טענות המשיבים בראש הנזק השני שעניינו ב"עסקאות בשלב משא ומתן שסוכלו", המתייחס ל- 17 משאים ומתנים שעל פי הנטען לא הבשילו לעסקה מחייבת בשל משלוח המכתבים, הגם שקיבל באופן חלקי את הפיצוי שנתבע בגין עסקת עמידר (249,000 ₪), עסקת ווריפון (50,000 ₪) ועסקת אלדן (393,484 ₪). חלק הארי של הפיצוי שנפסק בפסק הבוררות מתייחס לראש הנזק השלישי הדן ב-"עסקאות פוטנציאליות שסוכלו", עת לגביו נפסק פיצוי בסך 7,322,168 ₪.

6. המבקשות ממאנות להשלים עם פסק הבורר, ובבקשת ביטול ארוכה ומפורטת המשתרעת על פני עשרות עמודים, אף בכתב תשובה שהוגש ברשות, הן עותרות לביטולו. ואלו הם עיקרי טענותיהן:

א. עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, הנסמכת על שני אדנים:

האחד- הבורר לא התיר למומחה המבקשות (שטראוס) לבחון את הטכנולוגיה נושא הבוררות, ובמיוחד לעיין בקוד של מערכת מידע שהוסבה על ידי טכנולוגיית פאיירפלאי (הקוד המוסב), עת מומחה המשיבים (ד"ר שמר) בחן אותה.

והשני- הבורר לא התיר למבקשות להשיב לדוכן העדים את עדי המשיבים מר נועם הניג ומר שי שני, על מנת לחקרם בשנית בחקירה נגדית. נטען כי בעת שנחקרו בפעם הראשונה עמד בתוקפו צו החיסיון שהוטל ביחס לאותם 17 משאים ומתנים שהמשיבים טענו שבשל משלוח המכתבים לא הבשילו לכדי עסקה מחייבת, ולאחר שהוסר הצו קמה זכותן לשוב ולחקור את העדים הללו.

ב. הבורר לא הכריע בסוגיית התנגדותן של המבקשות לשינוי חזית ובהתנגדותן להגשת חוות הדעת מטעם המומחית בארי ולשינוייה של המתודולוגיה לחישוב הנזק, אף שאמור היה להכריע בה בסוף ההליך. עוד נטען כי משהוסכם כי הבורר יפסוק לפי הדין, הרי בהתעלמותו מטיעוני המבקשות ביחס לחוות דעתה של בארי ובאי הכרעתו בסוגיה זו - יש להתבונן על הבורר כמי שלא פסק על פי הדין, מחדל המקים עילת ביטול לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות, אף עילת ביטול לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות.

ג. עילת ביטול לפי סעיף 23(4) לחוק הבוררות. נטען כי החריגה מסמכות מתבטאת באלו:

אחד- הבורר פסק לזכות המשיבים פיצויים בהסתמך על המתודולוגיה החדשה לתחשיב הנזק המתבטאת בחוות דעתה של בארי, אף שקבע בהחלטת התיקון כי לא ניתן יהיה לשנות את המתודה המקורית לחישוב הנזק, ובכך סטה ממנה ב"סטיה בוטה ומפורשת".

שניים- הבורר פסק למשיבים בעסקת אלדן פיצויים "שאינם נסמכים על חומר הראיות ולמעשה סותרים את אשר נטען ונתבע על ידי פאיירפלאי עצמה".

שלושה- הבורר פסק למשיבים בעסקת וריפון פיצויים בגין פרמיה עודפת ששולמה על ידם אף ש"אינם נסמכים עי חומר ראיות כלשהו".

ד. עילת ביטול לפי סעיף 24(9)- משפסק הבוררות לוקה בסתירה פנימית מהותית עת הפיצויים שנפסקו בגין השנים 2009-2010 "מבוססים על קביעות העומדות בסתירה מוחלטת לקביעות כב' הבורר עצמו בנוגע לפיצויים שנפסקו לזכות המשיבים ביחס לשנת 2008".