הפ"ב 16428-07-13 בנצלוביץ ואח' נ' פלאך

לפניי בקשה שהוגשה על ידי בני הזוג אברהם וחוה בנצלוביץ ובתם חנה בנצלוביץ–רוזנטל, לביטול פסק בוררות לטובת המשיב (אשר היה התובע בהליך הבוררות), מר יצחק פאלוך, שניתן על ידי בית הדין לממונות שעל יד המועצה הדתית ירושלים ביום 23.5.13 (י"ד סיון תשע"ג).

הבוררות התנהלה בנוגע לסכסוך בדבר זכויות הצדדים בדירה ברחוב הטורים 17 בירושלים, הרשום ברשות מקרקעי ישראל על שמותיהם של המבקשים 1 ו-2, ואשר עליה נרשמו משכנתא ומשכון לטובת בתם, המבקשת 3. מול זכויות רשומות אלו טען המשיב בתביעה שהגיש בפני הבוררים כי הוא הבעלים האמתיים של הדירה וכי המבקשים 1 ו-2 רשומים כבעלים כנאמנים לטובתו. בפסק הבוררות קיבלו הדיינים את עמדתו וטענותיו של המשיב, ולאחר פירוט הסכסוך והמסקנות אליהן הגיע בית הדין, הורו הבוררים כי "על ר' אברהם מרדכי וחוה בנצלוביץ להעביר את רישום הדירה לאלתר על פי הוראותיו של הנהנה ר' יצחק מרדכי פאלוך, ולדאוג להסרת השעבוד".

להלן דברי הבוררים בפסק דינם בשלמותו:

לאחר שהתקיים דיון בין הצדדים בבית הדין, וכן התקבלו מכתבי שני הצדדים

פסק דין

א. בתיק זה ישנו שטר בוררות חתום ע"י התובע ר' יצחק מרדכי פאלוך, והנתבעים ר' אברהם מרדכי וחווה בנצלוביץ, ושטר בוררות נוסף עליו חתומים התובע והנתבעת גב' חנה רוזנטל. ביה"ד שלח הזמנות, ורק לאחר התראה שיתקיים דיון במעמד צד אחד, הגיעו לדיון מצד הנתבעים ר' אברהם מרדכי בנצלוביץ וב"כ הרב שלום רוט. ביה"ד שמע את טענותיו על שטר הבוררות, ביניהם טען כי החתימה של הגב' רוזנטל על שטר הבוררות זוייפה על ידם, וביה"ד לא קיבל את טענותיו. לאחר מכן התקיים דיון לגופו של עניין, וביה"ד שמע את כל טענות הצדדים. נקבע דיון נוסף לבקשת הנתבע כדי לזמן עד, אך טרם הדיון שלח הנתבע מכתב בו הוא כופר בסמכות בית הדין לדון בתיק זה. ביה"ד דוחה מכל וכל את טענותיו אלו. נשלחה לנתבעים התראה נוספת ונקבע זמן לדיון נוסף,. הנתבעים לא הופיעו., שלחו מכתב ששלח להם העד שאותו רצו להזמין, מכיון שהנתבעים לא הופיעו לדיון הרי שלא היה אפשר לקיים דיון על העדות שבכתב זו.

ב. לגבי הבעלות על הדירה ברח' הטורים 17 ירושלים גוש 30076 חלקה 63 ת"ח 7 נשוא הדיון, מכיון שהתובע הציג מסמך החתום על ידי הנתבעים, בו הינם מאשרים כי דירה זו מוחזקת בידי משפ' בנצלוביץ בנאמנות מיום קנייתה, עבור הנהנה ר' יצחק מרדכי פאלוך, וכי פאלוך הוא שה ששילם את כל תמורתה, וכי הם יפעלו ביחס לדירה ע"פ הוראותיו של הנהנה. מלבד מסמך זה, הייתה ראיה נוספת כלשהיא שהדירה שייכת לפאלוך, וזאת שתשלום השכירות ע"י הדייר המוגן נמסר ע"י בנצלוביץ לידי פאלוך. אשר על כן, על ר' אברהם מרדכי וחוה בנצלוביץ להעביר את רישום הדירה לאלתר על פי הוראותיו של הנהנה ר' יצחק מרדכי פאלוך, ולדאוג להסרת השעבוד.

בבקשה המקורית שהגישו המבקשים לביטול פסק הבוררות האמור, נטענו מספר טענות אשר מכוח כל אחת לבדה וכן במצטבר, טענו המבקשים כי דין פסק הבוררות להתבטל; ברם זאת ללא שיפרטו בבקשתם את העילות הספציפיות מבין אלה המנויות כעילות ביטול בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), אשר עליהן מתבססת בקשתם, וזאת בניגוד להוראות תקנה 9 לתקנות הבוררות, התשכ"ט – 1968, לפיה, "הבקשה תפרט את העילה מבין העילות המנויות בסעיף 24 לחוק שעליה מסתמכת הבקשה". לאחר שהוגשה בקשה מנומקת להתיר הגשת בקשה מתוקנת, ולאחר שבית משפט נעתר לבקשה האמורה, הוגשה בקשה מתוקנת לביטול פסק הבוררות, אשר בה הרחיב ב"כ המבקשים בנימוקים ובטיעונים אשר לסברתו מצדיקים את הבקשה לביטול פסק הבוררות, כאשר רק בסופה של הבקשה רשומות ברשימה מספרית את תת-הסעיפים שבסעיף 24 לחוק אשר עליהם מתבססת הבקשה. על אף שגם בבקשה המתוקנת האמורה לא הציגו המבקשים את פירוט העילות לביטול פסק הבוררות בצורה המתחייבת, החליט בית המשפט להשאיר את הבקשה על כנה כפי שהוגשה (תוך חיוב המבקשים בהוצאות), וזאת על מנת להגיע להכרעה בבקשה לגופה ללא עיכובים נוספים.

לגופו של ענין, וכאמור לעיל, המבקשים העלו בבקשתם מספר טענות אשר מכוחן מבקשים את ביטול פסק הבוררות, ואפרט אותם כעת אחת לאחת, יחד עם תשובותיו של המשיב לכל טענה וכן יחד עם התייחסותו של בית המשפט לסוגיה המתעוררת מכל טענה וטענה.

א.העדר תוקף של הסכם הבוררות 

ראשית טוענים המבקשים כי הבוררות התנהלה ללא סמכות, מאחר שהסכם הבוררות אינו הסכם בר תוקף. טענה זו מבוססת על שני טיעונים: