הפ"ב 16041-12-15 תל - דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ נ' בנייני מ.י גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ

המבקשת עותרת למינוי בורר שיכריע בסכסוך שבינה לבין המשיבה בנוגע לפרויקט משותף להקמת קניון ברחובות וניהולו

1.המבקשת סומכת עתירתה על הוראת סעיף 13.1 להסכם מיום 08.10.1997 לפיו: "בכל מקרה שתתגלע בין הצדדים מחלוקת כלשהי הנוגעת לפירושו ו/או לביצוע של הסכם זה ו/או לאיזה עניין הנוגע לו ו/או הנובע הימנו כי אז תובא המחלוקת כאמור לבקשת מי מהצדדים להכרעה בפני בורר אשר ימונה ע"י הצדדים בהסכמה הדדית ובהעדר הסכמה ימונה הבורר ע"י בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, ובלבד שיהיה שופט מחוזי בדימוס".

כן היא מפנה לפנייתה למשיבה בעניין מינוי בורר מיום 13.10.2015, תוך הצעת שמות בוררים, ולמענה המשיבה מיום 06.12.2015 שסירבה למוצע.

2.המשיבה טוענת כי נכון למועד הנוכחי אין בין הצדדים כל סכסוך קונקרטי, וכי המבקשת אינה נכונה לפרט את הדרישות או את נושא הסכסוך שהיא מעוניינת להביא בפני הבורר. סכסוך קודם בין הצדדים שנדון בבוררות בפני השופט בדימוס ישי לויט, הסתיים בחזרת המבקשת מתביעתה, ובחתימת הסכם פשרה ביום 04.08.2008. נטען שהמבקשת אינה מקיימת את חובותיה לפי הסכם הפשרה, וחרף זאת, היא מבקשת לפנות להליכים משפטיים שטיבם אינו ברור. משהסכסוך הנטען אינו מוגדר, אף אין לדעת האם תנית הבוררות מתייחסת אליו אם לאו, ותשובה ברוח זו ניתנה למבקשת בידי המשיבה. ככל שיתברר כי אכן קיים סכסוך המצוי במתחם תנית הבוררות, מן הראוי לאפשר לצדדים להסכים על זהות הבורר קודם שבית המשפט יידרש למינוי לפי שיקול דעתו, עת מן הראוי להשיב את הצדדים להתדיין בפני השופט בדימוס לויט, הבקיא ביחסי הצדדים.

3.ב"תשובה לתגובה לבקשה למינוי בורר" השיבה המבקשת כי נוכח לשונה הרחבה של תנית הבוררות, שאינה במחלוקת, מהות הטענות אותן מעוניינת להביא המבקשת בפני הבורר נושאת חשיבות משנית. מעבר לכך היא צירפה לתשובתה ארבעה מכתבים, שלעמדתה, מלמדים כי דברי המשיבה בדבר אי ידיעתה את נושא הסכסוך נגועים בחוסר תום לב, ואלו הם:

• מכתב המבקשת למשיבה מיום 22.06.2014 בו היא מלינה על כך שהמשיבה נמנעה בלא צידוק מספק, להיענות בחיוב לפניה קודמת בדבר הצעה שהציג צד שלישי לשכור חלק מהשטחים המובנים והבלתי מושכרים.

• מכתב המבקשת למנהלת החשבונות מטעם המשיבה מיום 19.04.2015 בו דרשה כי המשיבה לא תמשוך כספים מהחשבון המשותף נוכח "מחלוקת משמעותית בנוגע לסכום שמגיע לגינדי מהעסקה המשותפת" כאשר התבקשה פגישה "...על מנת ללבן כמה נושאים כולל נושא זה".

• מכתב מיום 14.07.2015 בו מלינה המבקשת כי המשיבה ויתרה על חובות עבר לבעלי חנויות שמכרו לה את חנויותיהם, ובכך גרעה כספים השייכים לשותפות שבין הצדדים.

• מכתב מהמשיבה למבקשת מיום 22.07.2015, בו השיבה כי ככל שהמבקשת מעוניינת בכך, היא זכאית לרכוש "את חלקכם היחסי... וזאת תוך תשלום מלא ובמזומן".

  4.הקו הדיוני בו נקטה המבקשת אינו נהיר. בקשה למינוי בורר אינו כתב חידה, ועל צד המבקש למנות בורר לפרט בפני בית המשפט את הסכסוך הטעון הכרעה, עת אין די בקיומו של סעיף בוררות בר תוקף, ובטענה כי הסכם הבוררות חל על העניין. בדונו בבקשת מינוי בורר בית המשפט אמנם אינו נכנס לגופו של הסכסוך ולפרטי העניין, אך עליו להשתכנע, כתנאי מוקדם למינוי, בקיומה של מחלוקת הניתנת לזיהוי והגדרה הטעונה הכרעה [סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 260 (2005) הדברים אמנם נאמרו בהקשר לבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות אך בד בבד הודגש כי: "הוא הדין כאשר מובעת דרישה סתמית ללכת לבוררות, בלי לציין מהו הסכסוך"].

  המבקשת לא פירטה בבקשתה כל סכסוך קונקרטי שבין הצדדים, זולת אמירה כללית בדבר "הפרות חוזרות של ההסכם מצד המשיבה" (סעיף 3 לבקשה), ואין בהפניה למכתבים שבכתב התשובה לתשובה למלא את החסר, שכן "על דרך הכלל, אמורה תשובה לתשובה להגיב לטענות המופיעות בכתב התשובה ולא לפתוח חזית טיעון חדשה" (רע"א 7818/09 Merck & Co., inc. נ' אוחנה, פסקה 2, ניתן ב-11.01.2010).

  אין זה מתפקידו של בית המשפט לנסות לדלות ולחלץ מהמכתבים שצורפו לכתב התשובה לתשובה סכסוכים כלשהם, מה גם שהמבקשת עצמה לא הגדירה בגוף כתב הטענות כי האמור בהם מהווה את נושא סכסוך, והתשובה לתשובה אף הוגשה בלא תצהיר לתמוך בה. המבקשת אמנם טענה כי "תשובה זו אינה נתמכת בתצהיר מאחר שנסמכת היא על טיעונים משפטיים ומסמכים המצויים בתיק בית המשפט הנכבד ושהוחלפו בין הצדדים" (סעיף 28 לתשובה לתשובה), אלא שאין המדובר במחלוקת משפטית אלא בצורך להצהיר על העובדות הנדרשות, דהיינו, על הסכסוך הטעון הכרעה ועל סירובה של המשיבה ליישבו בבוררות.

  5.בהצטבר הפגמים הדיוניים האמורים, אין מקום לקבוע כי בוסס קיומו של סכסוך, וממילא אין ניתן למנות בורר על בסיס הבקשה כפי שהוגשה. אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ₪.