העליון דן בבקשות שונות לחלופות מעצר של נאשמים בפעילותם בארגון חמאס.

1.        בפני שני עררים (בש"פ 9440/12 ובש"פ 120/13) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) מיום 27.12.2012 בתיק מ"ת 53082-11-11, שלא לשחרר את שני העוררים לחלופת מעצר; ובקשה להארכת מעצרם (בפעם השלישית) של שני העוררים הנ"ל ושלושה נאשמים נוספים במסגרת ת"פ 53033-11-11 (בית המשפט המחוזי בירושלים; כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בתשעים ימים, או עד למתן פסק הדין בתיק זה (בש"פ 12/13). כמו כן, בפני בקשה להארכת מעצר (שלישית) בתשעים ימים, של נאשם נוסף הקשור לאותה הפרשה, שעניינו נדון בנפרד, במסגרת ת"פ 45374-11-11 (כב' השופט א' כהן) (בש"פ 15/13). אדון תחילה בבש"פ 9440/12, בש"פ 120/13 ובש"פ 12/13, במאוחד, ולאחר מכן, בנפרד בבש"פ 15/13.

           פירוט השתלשלות הליכי המעצר וההליכים בתיקים העיקריים מצוי בהחלטות קודמות של בית משפט זה, והאחרונה שבהן החלטת השופט י' עמית בבש"פ 7090/12 מדינת ישראל נ' סרחאן (לא פורסם, 10.10.2012). על כן, אתאר בהמשך בקיצור רב את ההליכים עד לאותה החלטה, וארחיב רק לגבי ההתפתחויות האחרונות.

בש"פ 9440/12, בש"פ 120/13 ובש"פ 12/13

כתב האישום

2.        ביום 29.11.2011 הוגש נגד המשיבים 4-1 בבש"פ 12/13 ונגד ארבעה אחרים, כתב אישום (ת"פ 53033-11-11). ביום 7.12.2011 תוקן כתב האישום והוספו לו המשיב 5 ונאשם נוסף (חמשת המשיבים בבש"פ 12/13 יכונו להלן: המשיבים). בהמשך תוקן כתב האישום ונוספו לו שני נאשמים נוספים.

           לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, 12 הנאשמים, כולם תושבי ירושלים, לקחו חלק בפעילות אזרחית של ארגון החמאס בשכונות שונות ברחבי מזרח ירושלים, שתכליתה קירוב האוכלוסייה לחמאס ולאידיאולוגיה של הארגון וחיזוק התמיכה בו. בתוך כך, הם לקחו חלק גם במועצה המייעצת האחראית על היגוי הפעילויות וניהולן, יחד עם אחרים, ובמסגרת זאת בחודש אוגוסט 2010 חלקם השתתף בבחירת ועדה ניהולית למועצה. ועדה זו התכנסה מפעם לפעם באופן דיסקרטי ודנה ביוזמות לפעילות בקרב האוכלוסייה, והנאשמים ופעילים נוספים היו אחראים על הוצאתן של יוזמות אלו לפועל. הנאשמים עודדו תמיכה במוסדות חינוך ובפעילויות חינוכיות מגוונות; פעלו לעידוד האוכלוסייה לבקר במסגדי העיר; פעלו להגשת סיוע למשפחות נזקקות; וערכו ביקורים אצל משפחות "שהידים" ואסירים. פעילות זו כוונה להעלאת קרנו של החמאס בעיני התושבים ולחיזוק אחיזתו באיזור ירושלים. כמו כן, במהלך אוקטובר 2010, נקטו הנאשמים, יחד עם חברי מועצה אחרים, בצעדי תמיכה בנציגי חמאס בפרלמנט הפלסטיני שתושבותם נשללה על ידי שר הפנים. נוכח פעילות זו, הואשמו המשיבים ויתר הנאשמים בפעילות בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 2 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948. כתב האישום מזכיר גם התכנסות בפארק קנדה באוקטובר 2010 וישיבה נוספת בוואדי ערה, שחלק מהנאשמים נטלו בהן חלק.

הליכי המעצר עד כה

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. ביום 19.12.2011 הורה בית המשפט על מעצרם של המשיבים 4-1 עד לתום ההליכים, בנימוק שבפעילותם טמונה מסוכנות רבה, שחלופת מעצר לא תוכל לאיין, וביום 3.1.2012 הורה בית המשפט גם על מעצרו של המשיב 5 עד תום ההליכים, בהתייחס, בין היתר, גם להרשעותיו הקודמות בעבירות דומות. יצוין כי יתר הנאשמים, שנמנו על דרג פחות בכיר, שוחררו על ידי בית המשפט בתנאים מגבילים.

           משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתום תשעה חודשים, נתבקשה הארכת מעצרם בפעם הראשונה ב-90 יום. בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין; בש"פ 6028/12 מדינת ישראל נ' הלסה (לא פורסם, 26.8.2012)) הורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-45 יום. יחד עם זאת, הורה בית המשפט על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 1, לבחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר מחוץ לירושלים.

           בהמשך הוגשה בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים. בית המשפט (השופט י' עמית; החלטה מיום 10.10.2012 בבש"פ 7092/12) הורה על הגשת תסקירי מעצר בעניינם של משיבים 4-1 (באותו מועד טרם הוגש תסקיר המעצר בעניינו של המשיב 1, על-אף הנחיית בית משפט זה בהחלטה מיום 26.8.2012): בנוגע למשיב 1 חזר בית המשפט על ההוראה להגשת תסקיר מעצר; בנוגע למשיבים 4-2, הנחה בית המשפט את שירות המבחן לבדוק אפשרות לשחרור לחלופת מעצר ברוח החלופה עליה הורה בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין) בעניינם של שני נאשמים אחרים בפרשה: "חלופה בישראל מחוץ לירושלים, ... תוך הפקדות וערבויות של ממש, איזוק אלקטרוני, הפקדת דרכון ועיכוב יציאה" (בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל, פסקה יג (לא פורסם, 9.1.2012) (להלן: עניין זלום)); והוסיף, כי באם חלופה שכזו לא תתאפשר, תיבחן כל חלופה אחרת שיציעו המשיבים. לגבי המשיב 5 קבע בית המשפט כי לא בשלה העת לשחרורו, נוכח עברו הפלילי הרלוונטי.

4.        תסקירי שירות המבחן בעניינם של המשיבים 4-2 התקבלו בחודש נובמבר:

           המשיב 2 - שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהציע המשיב, בביתו בפיקוח אשתו ושני אחיו, והתרשם ממנה לשלילה. מן התסקיר עולה כי התרשמות שירות המבחן משלושת המפקחים המוצעים היא כי לא יהוו גורם מרסן, כיוון שהביעו עמדות מגוננות כלפי המשיב. מעבר לכך, אחד מהערבים המוצעים הוא בעל עבר בטחוני מכביד ואינו מתאים כלל לשמש כערב מסיבה זו. נוכח האמור, יחד עם הבעייתיות בהחזרת המשיב לאזור מגוריו והיעדר אפשרות לאיזוק אלקטרוני במזרח ירושלים, הומלץ שלא לשחררו לחלופת מעצר.

           המשיב 3 - שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהציע המשיב, בביתו בפיקוח אשתו, אמו, אחותו ואחיו. נוכח עמדותיו של המשיב, קבע שירות המבחן כי לא ניתן לשלול אפשרות להישנות מעשיו; אולם, נוכח התרשמותו החיובית מהמפקחים המוצעים ומיכולתו של המשיב להבין את הנזקים שעלולים להיגרם לו באם יפר את תנאי שחרורו ממעצר, הומלץ לשחררו לחלופה המוצעת, תוך חיזוקה בערבויות נוספות שייחפו על היעדר אפשרות לאיזוק אלקטרוני באזור מגוריו.

           המשיב 4 - שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהציע המשיב, בפיקוח אשתו, אחיו והוריו. בדומה לאמור באשר למשיב 3, גם בעניין המשיב 4 התייחס שירות המבחן לדעותיו ולמעורבותו החברתית רבת השנים במסגרת החמאס, שמובילה למסקנה כי לא ניתן לשלול את האפשרות להישנות מעשיו; אולם, שוב, נוכח התרשמותו החיובית של שירות המבחן מן המפקחים המוצעים ומהמשיב עצמו, הומלץ לשחררו לחלופת מעצר תוך קביעת ערבויות מוגברות שתפצנה על היעדר אפשרות לאיזוק אלקטרוני.

           תסקיר בעניין המשיב 1, אשר בית משפט זה הורה על הגשתו עוד ביום 26.8.2012 (כאמור לעיל), לא הוגש עד כה ולא ניתן הסבר למחדל זה. כזכור, בעניינו של משיב 5 כלל לא התבקש תסקיר.

5.        בעקבות הגשת תסקירי המעצר, התקיים ביום 24.12.2012 בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) דיון בנוגע לאפשרות שחרורם של המשיבים 4-2 לחלופת מעצר. המדינה התנגדה לשחרורם של המשיבים לחלופת מעצר באזור ירושלים, ואף ביקשה להגיש חוות דעת של גורמי בטחון בנוגע למסוכנות המשיבים, לעיני בית המשפט בלבד. על אף התנגדות המשיבים, איפשר בית המשפט את הגשת דו"חות שירות הביטחון הכללי (להלן: שב"כ). כמו כן, הורה בית המשפט לשירות המבחן להמציא עד ליום 6.1.2013 תסקיר בעניינו של המשיב 1, תוך שעמד על כך שאין זה ברור מדוע, למרות הנחיות בית משפט זה טרם הוגש התסקיר.

           ההחלטה בעניין אפשרות שחרורם של המשיבים 4-2 לחלופת מעצר ניתנה ביום 27.12.2012. בית המשפט התייחס לקביעתו של השופט י' עמית בבש"פ 7092/12, על כך שנקודת האיזון נוטה בשלב זה לטובת שחרור המשיבים לחלופה, אולם ציין כי אין פירוש הדבר שלא צפויה מהם מסוכנות. נקבע כי אין מקום לשחרר את המשיבים לחלופות המעצר שהוצעו, גם ביחס למשיבים 4-3 שבעניינם ניתנה המלצת שירות המבחן לשחרור לחלופה, כיוון שהחלופות אינן אפקטיביות: בין היתר כיוון שמשמעותן היא השבת המשיבים למקום מגוריהם ולזירת הפעילות המיוחסת להם; וכיוון שלא ניתן יהיה לפקח עליהם באופן מעשי. בית המשפט הדגיש כי ניתן יהיה לשקול בהמשך את שחרור המשיבים באם יעמידו חלופה העומדת בתנאים שנקבעו בעניין זלום, כמפורט לעיל.

           מכאן העררים של המשיב 2 והמשיב 3 (שהוגשו על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.12.2012), כשעימם נדונה בקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים 5-1.

מהלך הדיונים בתיק העיקרי