ע"פ
בית המשפט העליון
|
4184-10
08/05/2012
|
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין 2. י' דנציגר 3. נ' סולברג
|
- נגד - |
התובע:
סלאמה אלהוזייל עו"ד ה' סמילה
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד נ' לולב
|
פסק-דין |
השופט י' דנציגר:
ערעור על הכרעת דין מיום 6.12.2009 ועל גזר דין מיום 18.4.2010 שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) בת"פ 8152/09. המערער הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג לחוק העונשין ובנהיגה ללא רישיון תקף, לפי סעיף 10(א) וסעיף 62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. על המערער הושתו ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה; המערער נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לכל סוג של כלי רכב מנועי למשך חמש שנים מיום שחרורו מהכלא במצטבר לכל עונש פסילה שהמערער מרצה אם מרצה; קנס בסך 6,000 ש"ח או שני חודשי מאסר תחתיו.
עובדות כתב האישום
1. ביום 26.6.2009 בשעה 21:10 או בסמוך לכך, נסעו השוטרים חיים בלילה ומאיר עטיה (להלן: בלילה ו-עטיה) בניידת על כביש 264 מצומת שובל לכיוון צומת בית קמה. במהלך נסיעתם הבחינו השוטרים ברכב בו נהג המערער ויחד עימו אדם נוסף היושב מאחור אשר התברר בשלב מאוחר יותר שהינו בנו. המערער עקף שני רכבים שנסעו לפניו בניגוד לחוקי התנועה כאשר הוא מבצע את העקיפה בחצותו קו הפרדה לבן. בלילה נסע אחרי המערער ונצמד לרכבו כשהוא קורא למערער לעצור באמצעות מערכת הכריזה ומסמן לו לעשות כן באמצעות צפצוף ואורות כחולים של הניידת. המערער המשיך בנסיעה מהירה ועקף רכב נוסף שנסע לפניו. בשל עקיפתו של המערער נאלץ הרכב הנ"ל לסטות במהירות לשולי הכביש על מנת למנוע תאונה עם רכבו של המערער. במהלך העקיפה שביצע המערער הגיע מולו רכב שנסע בנתיב הנגדי מכיוון בית קמה. הרכב הנ"ל סטה במהירות לשולי הכביש על מנת לאפשר למערער להשלים את העקיפה ולמנוע תאונה. השוטרים המשיכו בנסיעה אחרי המערער כאשר כל העת האורות הכחולים והסירנה של הניידת פועלים ובלילה כרז למערער לעצור. המערער ירד מהכביש לעבר שטח עפר והמשיך בנסיעה מהירה בתוך השטח בעוד הניידת ובה השוטרים דולקת אחריו. בשלב כלשהו עצר המערער את הרכב ועבר למושב האחורי ליד בנו. השניים יצאו מהרכב דרך הדלת האחורית שליד המושב בו ישב בנו של המערער. השוטרים קראו לעבר המערער ובנו "עצור משטרה", יצאו מהניידת ותפסו את השניים. המערער, במעמד הנ"ל, טען בפני השוטרים כי רק היה טרמפיסט וכי לא נהג ברכב. בגין מעשים אלו הואשם המערער בעבירות הנ"ל.
ההליכים לפני בית המשפט המחוזי לעניין הכרעת הדין
2. במענה לכתב האישום טען המערער כי הוא לא נהג ברכב אלא היה אדם אחר שנהג בו ושברח. המערער טען עוד כי בנו ישב ליד הנהג ולא כנטען בכתב האישום - במושב האחורי. אף בסיכומי המערער בבית המשפט המחוזי נטען כי הוא לא נהג ברכב.
3. מטעם המאשימה העידו השוטרים בלילה ועטיה. דו"חות הפעולה שהם ערכו הוגשו בהסכמה בהם תואר מהלך המרדף, המסלול שעבר המערער ואת הסיכון שהוא יצר בהתנהגותו. בדו"ח של בלילה נכתב כי הוא זיהה את המערער כמי שנהג ברכב, הוא זיהה אותו גם לפי פרטי לבושו וראה את המערער בבירור עובר ממושב הנהג למושב האחורי לאחר שהרכב נעצר. בלילה העיד כי היו רק שני אנשים ברכב במהלך המרדף ובזמן המעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי עדות זו של בלילה נותרה מוצקה ובלתי מעורערת. עטיה העיד שלא ראה במהלך המרדף כמה אנשים היו ברכב הנמלט.
4. בית המשפט המחוזי ציין כי בקלטת בה תועד הדיווח של השוטרים למשל"ט, שומעים את בלילה מדווח תחילה כי שני אנשים יצאו מהרכב. במקטע אחר של ההקלטה בלילה דיווח שהיו שלושה ברכב ואחד ברח. בעדותם בבית המשפט מסרו השוטרים הסבר לדיווח הסותר לכאורה. בלילה מסר שעטיה הוא שוטר חדש וכאשר הרכב הנמלט עצר, עטיה ירד ראשון ודיבר עם המערער ובנו. עטיה מסר לבלילה שהנהג ברח. בלילה הבין שזה מה שעטיה ראה ולכן הוא דיווח למשל"ט כי ברכב היו שלושה אנשים ואחד ברח. ואולם, לאחר מכן הסביר עטיה לבלילה שהוא לא ראה אדם שלישי שברח מהרכב אלא כך מסר לו המערער. גם עטיה הסביר את הדיווח באופן דומה כתקלה שנבעה מאי הבנה בין השוטרים.
5. בית המשפט שמע את הדיווח למשל"ט כפי שהוקלט. בקטע האחרון, השלישי, בלילה לא חוזר על כך שאדם נוסף ברח מהרכב אלא רק אמר שאב ובנו "פרקו" מהרכב ושניהם נתפסו. בית המשפט ציין כי דברים אלו דווחו למשל"ט ככל הנראה לאחר שבלילה הבין שעטיה רק מסר לו את מה ששמע מפי המערער ולא מה שקלט בחושיו.
6. בית המשפט המחוזי קבע כי בלילה עמד בחקירה הנגדית באופן נחרץ ואמין כאשר לגרסתו כי הוא ראה שתי דמויות בלבד ברכב במהלך המרדף והוא ראה את המערער עובר למושב האחורי. כן קבע בית המשפט כי מעדותו של עטיה עולה בבירור שלא יתכן שאדם נוסף יצא ממושב הנהג וברח שכן הן בדו"ח ההבהרה שלו והן בבית המשפט הוא חזר והבהיר שדלת הנהג לא נפתחה כלל.
7. בית המשפט המחוזי עמד על הסתירה בגרסאותיהם של עדי התביעה לגבי מיקום ישיבת בנו של המערער ברכב. בלילה מסר כי ראה שהבן ישב במושב האחורי ואילו עטיה שהגיע ראשון לרכב ראה את הבן יושב במושב הקדמי. בית המשפט קבע כי ההסבר שניתן על ידי המאשימה שכשם שהמערער עבר מהמושב הקדמי לאחורי, גם הבן בשלב מסוים עבר למושב הקדמי סביר והגיוני וממילא לשאלה היכן ישב הילד אין משמעות ביחס לשאלה מי נהג ברכב שכן אין טענה שהילד הוא שנהג. בית המשפט הדגיש כי לאחר שנקבע כי במהלך המרדף ישבו ברכב שני אנשים בלבד - המערער ובנו - הרי שלסתירה בנוגע למיקום ישיבתו של הבן אין נפקות של ממש. בית המשפט קבע כי עדויות השוטרים הותירו עליו רושם אמין ולאחר שמיעת ההסבר לא נתגלו סתירות מהותיות הפוגעות במהימנותם.
8. בית המשפט המחוזי הדגיש כי חיזוק לגרסת השוטרים מצוי במזכר של השוטרת איילת בלנק. במהלך חקירתו של המערער הוא ביקש מהשוטרת בלנק סיגריה. כשאמרה לו ש"אין לה כרגע" המערער אמר לה "אבל יש לי סיגריות באוטו שלי" והצביע על הרכב מושא כתב האישום. לאחר שהמערער אמר דברים אלו הוא חזר בו ואמר "לא, הרכב לא שלי, הרכב שנסעתי בו בטרמפ". חיזוק נוסף שמצא בית המשפט לגרסת השוטרים הוא הקשר של המערער לרכב. בית המשפט ציין כי הרכב רשום על שם אחיינו. יום לאחר שהמערער נעצר, האחיין הגיע לתחנת המשטרה כדי לתת ציוד לדודו. בית המשפט קבע כי העובדה שהמערער הרחיק את עצמו לחלוטין מהאחיין וטען שהוא לא מכיר אותו גם היא מחזקת את ראיות המאשימה.
9. בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי ההתרשמות מעדות המערער שלילית ביותר. כך נקבע כי המערער מניפולטיבי ועדותו אינה מהימנה. אפילו בנושאים שוליים המערער התקשה לומר אמת כאשר בנו הקטין נגרר אחרי שקריו. זאת ועוד, בית המשפט הטעים כי לאורך כל המשפט ועד לסיכומי ההגנה טענו המערער ובנו באופן נחרץ כי אינם מכירים את מי שלטענתם נהג ברכב ונמלט ממנו. ואולם, תוך כדי סיכומי ההגנה הגיע מפנה דרמטי והסנגור הודיע שהמערער מכיר את האדם שלטענתו נהג ברכב אך הוא לא רוצה להפליל אותו. המערער החליט לקטוע את דברי הסיכום של הסנגור ואמר ביוזמתו "אם אני אעיד עליו ידקור אותי מחר, אז מה עשינו?".
על יסוד האמור הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
ההליכים לפני בית המשפט המחוזי לעניין גזר הדין
10. בית המשפט המחוזי ציין כי לחובת המערער 20 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה. כמו כן ציין בית המשפט כי לחובת המערער ארבע הרשעות קודמות בעבירות של תקיפה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
11. תסקיר שירות המבחן: מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הוא בן 41, נשוי ואב לשמונה ילדים. טרם מעצרו ובמרבית שנות חייו ניהל אורח חיים נורמטיבי שכלל עבודה סדירה, כך לגרסתו. עוד עולה מהתסקיר כי במהלך השיחה עם שירות המבחן פעל המערער באופן מצמצם ומטשטש תוך שמסר מספר גרסאות למיוחס לו בכתב האישום. שירות המבחן התרשם מאלמנטים מניפולטיביים בהתנהגותו של המערער. בנוסף לכך עולה מהתסקיר כי המערער התקשה לראות את התנהלותו וקשייו אל מול גורמי אכיפת החוק. במהלך השיחה עם שירות המבחן לא הביע המערער נכונות להשתלבות בהליך טיפולי ושלל נזקקות בתחום זה. לאור האמור נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.
12. טיעוני המאשימה לעונש: המאשימה טענה כי לאורך כל המשפט ואף לפני שירות המבחן שיקר המערער ואילץ את בנו הקטין לשקר. המערער לא יכול ליהנות מהקלה לה זוכים נאשמים שמודים ונוטלים אחריות תוך הבעת חרטה, לאחר שניהל משפט הוכחות עד תום. עוד נטען כי בית משפט זה אישר רף ענישה מחמיר בעבירות שבנדון. כן הפנתה המאשימה לכך שהמערער אינו נוטל אחריות למעשיו כעולה מתסקיר שירות המבחן. עוד הפנתה המאשימה לעברו הפלילי של המערער. לטענת המאשימה נוכח כל הנתונים שלעיל יש למצות את הדין עם המערער.
13. טיעוני ההגנה לעונש: המערער טען כי עובר למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי וכי עברו הפלילי אינו מכביד. בהקשר זה טען המערער כי מדובר בעבירות ישנות שהאחרונה בהן בוצעה בשנת 2002. לטענתו, העונשים בגין עבירות אלה הסתכמו בקנס ובמאסר מותנה. עוד הוסיף המערער כי הוא נשוי ואב לשמונה ילדים קטינים. עוד נטען כי מאסרו של המערער יגרום למשפחה להיוותר ללא מגן, ללא אב, ומאחר שהצריף בו מתגוררת המשפחה ליד צומת בית קמה ממוקם במקום מבודד ומרוחק יהיו המשפחה ורכושה חשופים לסיכון. זאת ועוד, טען המערער כי מדובר במקרה המצוי ברף החומרה התחתון שכן היו מקרים חמורים יותר של פריצת מחסומים וחציית רמזורים אדומים. המערער הוסיף כי מהירות הנסיעה לא הייתה גבוהה ומדובר ברכב ישן ובשונה ממקרים אחרים הוא עצר את הרכב מיוזמתו.