העליון אישר: ביטול החוזה עם חב' המיזוג של קניון 'חוצות המפרץ' נעשה שלא כדין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.            לפנינו שני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) מיום 1.8.06 בת"א 330/03.

רקע עובדתי

2.       בין הצדדים התנהלה מערכת עיסקית סבוכה, שאלה עיקריה:

המערערים בע"א 8588/06 הם חברת ד"ר מיזוג בע"מ (להלן: החברה) ובעליה - דוד דלג'ו - בעל מקצוע בתחום מיזוג האוויר, העוסק בהתקנה ומתן שירותי אחזקה ותיקונים למערכות מיזוג אוויר (להלן: דלג'ו) (להלן יכונו יחד: המערערים). המערערים התקשרו ביום 19.5.96 בהסכם עם המשיבה 1, חב' אכ"א לפיתוח בע"מ (להלן: אכ"א). על פי ההסכם, התחייבה החברה להעניק לאכ"א למשך עשר שנים שירות טיפול בציוד ובמערכות מיזוג אוויר שבקניון "חוצות המפרץ" במפרץ חיפה, הנמצא בבעלותה של אכ"א, על מכלול המבנים והנכסים הנמצאים בו (להלן: חוזה השירות). במהלך חודש יולי 1998 הוחלף מנכ"ל אכ"א, שמואל בן חיים ביוסף מורג, הוא המשיב 2 (יכונה להלן: מורג) (אכ"א ומורג יחדיו יכונו: המשיבים).

3.       למן חתימת החוזה, ובמשך התקופה בה ניהל בן חיים את אכ"א, היחסים בין המערערים לאכ"א היו תקינים, ואכ"א היתה שבעת רצון מן השירותים שקבלה. זמן קצר לאחר מינויו של מורג כמנכ"ל אכ"א, הוא הזמין מדלג'ו עבודות התקנה פרטיות בביתו, עבורן שילם 27,000 ש"ח בחמש המחאות דחויות. המחאותיו של מורג לא כובדו על ידי הבנק, והיחסים בין דלג'ו למורג עלו על שרטון. בסופו של דבר, לאחר דרישה עיקשת מצד דלג'ו, נפרעו שלושה מן השיקים האמורים, ואילו יתרת החוב שולמה רק בסמוך לאחר קבלת מכתבו של דלג'ו מיום 12.2.99 אשר מוען למורג ולחברי דירקטוריון אכ"א. במכתב האמור פרש דלג'ו את השתלשלות הדברים שתוארה לעיל, ודרש כי אכ"א תעביר לידיו תשלומים עבור חשבוניות שהגישה החברה ואשר לא שולמו במועד. בסמוך לכך, פנה מורג אל דלג'ו וטען כי על פי ממצאי דו"ח ביקורת שברשותו, המערערים אינם מבצעים כראוי את עבודות הטיפול והתחזוקה של מערכות המיזוג בקניון. בתגובה לדברים, טען דלג'ו בהתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים, כי עקב פניותיו החוזרות והנשנות למורג בענין פירעון ההמחאות, החל הלה להתנכל למערערים, ולהטיל דופי בתיפקודם המקצועי.

4.       בתאריך 13.5.99 הודיעה אכ"א לחברה על ביטולו החד צדדי של חוזה השירות, וזאת לאחר שלוש שנות שירות שניתנו על ידי המערערים על פי החוזה. בעקבות זאת, הגישו הצדדים תביעות הדדיות לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ההליך בבית המשפט המחוזי

5.         תביעתם של המערערים הינה תביעה כספית, בגדרה טענו כי ביטולו החד צדדי של חוזה השירות בינם לבין אכ"א נעשה שלא כדין, שלא בתום לב, ומתוך נקמנות אישית של מורג כלפי דלג'ו בשל פרשת ההתקנה הפרטית בביתו, ולפיכך על אכ"א לפצותם על נזקיהם עד לתום תקופת חוזה השירות, דהיינו למשך 7 שנים נוספות. דלג'ו טען, כי ביטול ההסכם עם החברה גרר אחריו את התמוטטותו הכלכלית: החברה קרסה, והוא ורעייתו הוכרזו חייבים מוגבלים; בעקבות הקריסה, הוא איבד, לטענתו, את כל רכושו, נאלץ למכור את דירת מגוריו, וכן נאלץ בהמשך למכור בהפסד ניכר דירה חלופית שרכש; גם חיי הזוגיות שלו נפגעו עקב כך, והוא ואשתו נפרדו. לאור כל אלה, טענו המערערים כי הנזקים - לחברה ולדלג'ו גם יחד - מסתכמים בסך של 3,406,370 ש"ח. בסופו של יום, הועמד סכום התביעה על סך 2,750,000 ש"ח משיקולי אגרה.

6.       המשיבים כפרו בנטען בתביעה, והגישו תביעה שכנגד, במסגרתה תבעו תשלום בסך של 295,389 ש"ח בגין פיצויים על הפרת חוזה. הם השתיתו דרישה זו על ממצאי ביקורת חיצונית שנערכה על ידי מומחה מטעמם מהם עלה, לטענתם, כי המערערים התרשלו בתחזוקת מערכות מיזוג האוויר שהיו בטיפולם; גבו כספים שלא כדין מאכ"א; והגישו חשבוניות מנופחות בגין טונות קירור שלא היו זכאים לקבל תמורה עבורם. כן טענו המשיבים כי המערערים נטלו שלא כדין שני מדחסים למזגנים מחנות סופר-סנטר שנסגרה. טענות אלו שימשו למשיבים גם כהגנה מפני טענת המערערים לפיה חוזה השירות בין הצדדים בוטל שלא כדין.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

7.        בית המשפט המחוזי מיקד את המחלוקת בין הצדדים לשאלה האם חוזה השירות בוטל כדין, או שמא בוטל שלא כדין בעקבות היריבות האישית שנוצרה בין מורג לדלג'ו, הקשורה בעבודות הפרטיות שהחברה בצעה בביתו של מורג.

8.       בית המשפט קמא נתן אמון בעדותו של דלג'ו. הוא הגיע למסקנה כי פרשת השיקים שסורבו על ידי מורג בעקבות העבודות הפרטיות הביאה לסכסוך בין דלג'ו למורג, ולדבר היתה השפעה על ביטול חוזה השירות בין החברות. בית המשפט קבע, כי ביטול חוזה השירות נעשה שלא כדין, תוך שהוא בוחן אחת לאחת את טענות אכ"א ביחס לעילות שנטענו בפיה לסיבת ביטול חוזה השירות, ודחה אותן.

אשר לטענות בדבר חיובי-היתר: בית המשפט קבע כי המחלוקות בענין זה נוגעות ליישוב חשבונות בין מזמין לקבלן, ואין מדובר במעשי תרמית המצדיקים ביטול חוזה השירות.

אשר לחנות סופר-סנטר, נטען לחיוב-יתר בשל נפח קירור בעסקים שנסגרו. בענין זה נקבע, כי לא הוכח כי ניתנה למערערים הודעה לפיה עליהם להפסיק את מתן השירות לבית עסק זה.

אשר לטענה כי דלג'ו והחברה גנבו מדחסים מחנות סופר-סנטר שנסגרה, השיב דלג'ו כי המדחסים נלקחו לשיפוץ בבית המלאכה בשל נזקים שנגרמו להם על ידי עובדים בחנות, ולא שולם להם עבור תיקונם, ולכן החזיקו את המדחסים בידם בהמתנה לתשלום עבור העבודה. בית המשפט קיבל את טענת החברה, וקבע כי ניתן היה ליישב מחלוקת זו בתשלום התמורה המגיעה לחברה עבור התיקונים.

בפרשת אופיס-דיפו, טענה אכ"א כי החברה חייבה אותה בתשלומים עבור שירותי מיזוג אויר, למרות שהחנות עברה לשירות עצמי. החברה טענה בתגובה, כי על פי חוזה השירות לא היתה הסכמה לכך שעסק מסוים יוכל להגיע להסדר עם אכ"א בדבר מעבר לשירות עצמי, וכי בנסיבות כאלה לא יקבל עוד שירות מהחברה. בית המשפט קבע בענין זה כי מדובר במחלוקת בין הצדדים שהיה צורך ליישבה, ואין מדובר במעשה תרמית מצד החברה המצדיק את ביטול חוזה השירות. כן נקבע, כי משנכרת חוזה השירות, ספק אם יכולה אכ"א להסכים עם בעל עסק פלוני הכפוף להסכם זה שעיסקו לא יקבל עוד שירות מהחברה, ויהיה רשאי לעבור למסגרת שירות עצמי, ומכל מקום, אין הדבר פוטר את אכ"א מתשלום לחברה על פי חוזה השירות גם בהתייחס לעסק כזה.

עוד נטען על ידי אכ"א, כי החברה חייבה אותה בחיוב-יתר בעבור נפח קירור בחנויות שהותקנו בהם מזגנים חדשים בתקופה שבה חלה עליהם אחריות היצרן, הכוללת גם מתן שירות, ולכן, על פי הטענה, לא היה נכון לחייב את אכ"א עבור מתן שירות לחנויות אלה. החברה השיבה לכך כי לא הוסכם שבתקופת האחריות שירותי התחזוקה ינתנו בחינם. גם לענין זה נפסק כי אין מדובר בתרמית מצד החברה אלא במחלוקת פרשנית לגיטימית של חוזה השירות.

          בית המשפט דן גם בטענת אכ"א לפיה החברה ניסתה להעלים בתרמית מקדמה שקבלה ממנה עבור התקנת מערכות מיזוג אויר בחנויות "צומת ספרים" ו"רהיטי חלבי". בית המשפט מצא, כי טענת אכ"א מופרכת מיסודה. החברה אכן קבלה מקדמה, ולא ניסתה לכפור בכך או להעלים זאת.