העליון: אין הצדקה לביטול תיקונים בכתבי טענות, שאישורם ניתן בדיעבד

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן ), מתאריך 6.2.2008 (בש"א 10382/06, ת.א. 725/05), אשר דחה את בקשות המבקשות ברע"א 2444/08 וברע"א 2508/08 למחוק על הסף כתב תביעה מתוקן שהוגש מטעם המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ) ובקשה מתוקנת שהוגשה מטעם המשיבים להכיר בכתב התביעה המתוקן כתובענה ייצוגית.

ההליכים בבית המשפט המחוזי

2.       תביעתם המקורית של המשיבים, שבצידה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית (להלן: כתבי הטענות המקוריים ), הוגשה בשנת 2005, קודם לכניסת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ) לתוקפו. המבקשות הגישו את תגובתן לבקשה, והמשיבים הגישו את תשובתם לאותה תגובה. לאחר כניסת חוק תובענות ייצוגיות לתוקפו, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתבי הטענות המקוריים "ובין השאר להתאימם לחוק החדש". המבקשות הביעו את חששן כי ניסוח ערטילאי זה משמעו כי המשיבים מעוניינים להכניס שינויים ותוספות לכתבי הטענות, החורגים מגדר המתחייב לאור כניסת חוק תובענות ייצוגיות לתוקפו, ולמעשה לערוך בכתבי טענות אלה "מקצה שיפורים". המשיבים מסרו, בתאריך 17.5.06, הודעת "תגובה והבהרה", בגדרה הצהירו בהתייחס לחשש האמור כי "למבקשים [המשיבים כאן – ח"מ] אין כוונה כזו מאחר וכתב התביעה והבקשה עומדים עמידה איתנה ..." (להלן: הודעת ההבהרה ). עוד הבהירו המשיבים כך:

"2. ... התיקונים המבוקשים, כל כולם הינם תיקונים משפטיים, שתכליתם להחליף את ההסתמכות על הוראות חוק שכבר אינן בתוקף בהוראות חוק שנתקבלו לספר החוקים זה לא מכבר וכן הסתמכות על הוראות החוק החדש, ככל שהן חלות על עובדות המקרה שבפנינו, כפי שהובאו בכתבי הטענות ובתצהירים המצויים בתיק בית המשפט, הכל על פי טבלת ההשוואה המצ"ב לתגובה זו " (ההדגשה הוספה – ח"מ ).

בטבלה שצורפה כנספח להודעת ההבהרה (להלן: טבלת ההשוואה ) צוינו ארבעה סעיפים שהמשיבים ביקשו לערוך בהם תיקונים קלים, תוך ציון מפורש של הנוסח הקיים והנוסח החדש של אותם סעיפים.

3.        בית המשפט המחוזי, בהתבסס על הודעת ההבהרה, התיר למשיבים לתקן את כתב התביעה (החלטה מתאריך 23.5.06. להלן: החלטת התיקון ). בית המשפט הדגיש כי הרשות ניתנת רק לשינויים הנדרשים עקב כניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות, והוסיף כי "למען הסר ספק, אין התובעים רשאים לתקן טענות עובדתיות כלשהן, ואם יוכנסו תיקונים עובדתיים, כי אז אלה לא יבואו בחשבון" (ההדגשה במקור – ח"מ ). המשיבים לא חויבו בהוצאות המבקשות בקשר עם תיקון כתבי הטענות.

4.        המשיבים הגישו, בתאריך 14.6.06, כתב תביעה מתוקן ובקשה מתוקנת להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית (להלן: כתבי הטענות המתוקנים ). אין חולק כי כתבי הטענות המתוקנים כוללים עובדות וצרופות רבות, שאין להן כל זכר בכתבי הטענות המקוריים. כן הוספה לכתבי הטענות המתוקנים עילת תביעה חדשה – טענה להפרת חובה חקוקה בידי המבקשות. המבקשות הגישו בתגובה בקשות למחיקת כתבי הטענות המתוקנים, בטענה כי התיקון שבוצע חורג באופן משמעותי מהחלטת התיקון. המשיבים הסבירו בתשובתם לבקשה כי כל התוספות העובדתיות בכתבי הטענות המתוקנים נכללו כבר בכתבי בי-דין אחרים שהוגשו בידם (לדוגמה: בתשובתם לתגובות המבקשות לבקשה לאישור כתב התביעה המקורי כתובענה ייצוגית), ומכאן שאין בכתבי הטענות המתוקנים תוספות עובדתיות אסורות. כן טענו המשיבים כי כלל אין בסעיף 2 להודעת ההבהרה שצוטט לעיל משום הגבלה עצמית של המשיבים לתיקונים המפורטים בטבלת ההשוואה. זאת, שכן לשיטתם יש להפריד בין התיקונים הנזכרים ברישא לאותו סעיף ("תיקונים משפטיים, שתכליתם להחליף את ההסתמכות על הוראות חוק שכבר אינן בתוקף בהוראות חוק שנתקבלו לספר החוקים זה לא מכבר"), שאינם מוגבלים לטבלת ההשוואה, לבין התיקונים שבסיפא לסעיף. עוד טענו המשיבים כי החלטת התיקון אף היא לא הגבילה את המשיבים לתיקונים האמורים בטבלת ההשוואה, אלא רק מנעה מהם תיקונים עובדתיים (שלשיטתם, כאמור, לא בוצעו), ואיפשרה למשיבים כל תיקון משפטי הנובע מכניסת חוק תובענות ייצוגיות לתוקפו – דוגמת הוספת עילת התביעה של הפרת חובה חקוקה.

5.        בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי, לאחר ההשוואה בין הבקשה המקורית לאישור התובענה כייצוגית לבין זו המתוקנת, כי התיקונים "חורגים במידה רבה מהרשות שניתנה למשיבים לתקן את בקשתם", וכי הם כוללים "התייחסויות שונות לטענות שנטענו על ידי המבקשים בתגובתם לבקשה המקורית". את טענת המשיבים כי התיקונים נובעים רק מחקיקת חוק תובענות ייצוגיות, הגדיר בית המשפט כ"טיעון מיתמם".

עוד הוסיף בית המשפט: