העברת זכויות בר רשות במשק חקלאי כמוה כמתנה המושלמת לאחר המוות אשר ניתן לחזור ממנה על דרך הכלל בחיי הנותן

פתח דבר

שוב אנו נדרשים לסוגיית העברת הזכויות במשק חקלאי לאחר אחרית ימיהם של המחזיקים במקרקעין, עניין הבא לפתחו של בית המשפט חדשות לבקרים ובכל פעם הוא פושט ולובש צורה בהתאם למהות הזכויות במקרקעין, מיתווה העברה שנקבע בחוזים השונים הנוגעים להם, כוונת הצדדים בעת העברה, קיומם של תנאים ותניות במסגרת העברה הנזכרת  ועוד כהנה וכהנה.

הענין שלפנינו עוסק במשק חקלאי המצוי בכפר XXX, אשר בעלי המשק העבירו, כך  על פי הנטען, את הזכויות בו כ"בנים ממשיכים", לבנם ולאשתו אותה עת.  בין לבין התגרש הבן מאשתו והאב המעביר הלך לבית עולמו. האם המחזיקה במשק, מבקשת לבטל את מינוי הבן וגרושתו כ"בנים ממשיכים"  ועל כך נסוב הדיון בבית משפט קמא.

בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' נ. גדיש), אשר נדרש לתביעה, מצא כי בנדון ניתנה לבן ולגרושתו מתנה שהושלמה וכי יש לראות בהם כבנים ממשיכים במשק. ואולם מכיוון שהעברת זכויות במשק אפשרית למחזיק אחד בלבד או למחזיק ובן זוגו, יהא על הבן וגרושתו להגיע בניהם להסדר שיקבע מי מבין שניהם ירשם כבעל הזכויות במשק. 

על פסק דינו זה של בית משפט קמא מערערות האם ובתה.

להלן פירוט העובדות הנדרשות

1. המערערת 1 (להלן- האם) היא אמם של המערערת 2 (להלן – א.) והמשיב 1 (להלן – א.). המשיבה 2 (להלן – ט.) היא גרושתו של א. והמשיבה 3 היא בתם של א. וט. (להלן- מ.). לא. ולט. בת נוספת, נעמה, אשר לא צורפה כצד לתובענה, ככל הנראה בשל העובדה שאינה מתגוררת עוד במשק. שתי הבנות בגירות.

האם ובעלה המנוח (להלן – המנוח; המערערת ובעלה יחדיו יכונו  - ההורים) רשומים כבעלי הזכויות במשק מס'** בכפר XXX – אגודה חקלאית שיתופית (להלן – המשק או האגודה  - בהתאמה וע"פ העניין).

המנוח הלך לבית עולמו ביום 5.4.01. 

2. בשנת 1977, נישא א. לט. אותה הכיר בעת שהותו ב**. לאחר נישואיהם שב א. עם ט. ארצה, לטענתו לאחר שהוריו הציעו לו לבנות את ביתו במשק ולקבל את הזכויות בו באחרית ימיהם.
3. ביום 21.4.78 הודיעו ההורים לאגודה כי הם מבקשים לראות בבנם א. בן ממשיך (מוצג מ/2 למוצגי המשיבים; להלן -  הודעת הבן הממשיך).
4. כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 9.6.78 חתמו הצדדים –ההורים, א. וט., על כתב התחייבות ובו ציינו כי קבעו את א. וט. בנים ממשיכים במשק (להלן – כתב ההתחייבות).

וזו לשון כתב ההתחייבות –

                                               כתב התחייבות

אנו משפחת ר. וח. י., קבענו כי ט. וא. י. יהיו הבנים הממשיכים במשקנו. 

ט. וא. י. מצידם מבינים כי בתור בנים ממשיכים במשק ההורים חלים עליהם כל החובות והזכויות של כפר XXX, והינם כפופים להחלטות האסיפה הכללית ו/או ועד ההנהלה.

כתב ההתחייבות נכתב על ניר מכתבים של האגודה ונחזה להיות חתום על ידי ההורים א. וט..

5. כעבור כשנתיים, ביום 22.7.80, פנתה האגודה לסוכנות היהודית (להלן- הסוכנות), והבהירה לה כי אישרה את א. וט. בנים ממשיכים במשק. באותה פניה ביקשה האגודה כי הסוכנות תיתן את אישורה לעניין זה למינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל; להלן יכונה – המינהל) על מנת שהמינהל יחתום על תוכנית בְּנִיָה לבנים הממשיכים (מוצג מ/4 למוצגי המשיבים; להלן – הפניה לסוכנות).