העברת זכויות במשק לא בוצעה תוך טעות, הטעייה או עושק

הצדדים לתובענה

1.         א.         התובעת - אמו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). הנתבעת 2 - אשתו של

הנתבע  (להלן ייקראו הנתבע והנתבעת 2: "הנתבעים").

ב.         ביום 20.12.96 העבירה התובעת לנתבעים את כל זכויותיה במשק מס' 72 (להלן: "המשק") הנמצא בשטחה של הנתבעת 3 (מושב עובדים שער אפרים, להלן:

 "המושב").

ג.          הנתבע 5 (מנהל מקרקעי ישראל להלן: "המנהל") אישר את ביצוע העברת הזכויות במשק ביום 19.1.99 (האישור צורף כנספח לכה"ת וכן צורף כנספח ח' לכתב ההגנה). חוזה שכירות - תלת צדדי הנוגע למשק, בין המנהל הנתבעת 4 (הסוכנות היהודית לארץ ישראל, להלן: "הסוכנות היהודית") ובין אגודת המושב, נחתם  ביום 19.2.01 ( צורף לכתב ההגנה של הסוכנות). בעקבות ההעברה נרשמו הנתבעים כבעלי הזכויות במשק ונתקבלו כחברים באגודת המושב .

מהות התובענה

2.         א.         התובענה הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי כהמרצת פתיחה ביום 

28.7.02.

ב.         ביום 22.12.02 הורה בית המשפט המחוזי על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה בהיות עילת התובענה 'סכסוך בתוך המשפחה'.

3.         בכתב התביעה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו העברת המשק על שם הנתבעים בטלה , כי התובעת היא ברת הרשות היחידה במשק (ס' 28 לכה"ת) וכי על הנתבעים 3-5 לשנות את הרישום בפנקסיהם בהתאם (ס' 29  לכה"ת).

גדר המחלוקת

4.         א.         התובעת טוענת בכתב התביעה,  כי העברת הזכויות במשק לנתבעים

מבוטלת מאחר והיא בוצעה תוך מרמה, הטעיה ועושק  (ס ' 25,28  לכה"ת).

ב.         בישיבת יום 27.5.04 הצהיר ב"כ התובעת, כי הוא " מסכים שמדובר בעיסקת מתנה שהושלמה וכי עילת התביעה היא לביטולה של המתנה משום פגמים שנפלו בעיסקת המתנה מכוח דיני החוזים".

ג.          על אף הצהרתו זו ניסה ב"כ התובעת לא פעם במהלך ההליכים ( הן בכתב התשובה לכתב ההגנה שהגיש, הן בהליך ההוכחות והן בסיכומים מטעמו) להרחיב את יריעת המחלוקת ולכלול בה גם פלוגתאות נוספות מלבד אלו שצויינו לעיל (רובן ככולן נוגעות להליך העברת המשק באגודת המושב, במנהל ובסוכנות). ב"כ הנתבעים התנגד להרחבת חזית זו באופן עקבי וביהמ"ש העיר לב"כ התובעת, כי הרחבה זו לא תותר ( ר' לדוגמא החלטות ביהמ"ש בישיבת יום 25.1.06 בעמ' 34 ו-39 לפרוט'). נוכח הרחבת החזית בסיכומי ב"כ התובעת נאלץ ב"כ הנתבעים אף להגיש בקשה מיוחדת בענין זה (בש"א 12263/06). בהחלטתי מיום 6.12.06 באותה בקשה שבתי והדגשתי, כי לא תותר כל הרחבת חזית החורגת מגבולות העילה נשוא התובענה כפי שצויינה לעיל ולא תהיה התייחסות לחריגה בפסה"ד. משכך - עילות התביעה היחידות שתיבחנה במסגרת פס"ד זה הן אלו המכוונות לביטול המתנה שהושלמה מחמת טעות ו/או הטעייה ו/או עושק.

לענין זה ראוי לציין, כי לתובעת ניתנה האפשרות לתקן את 'המרצת הפתיחה' ולהגישה על דרך של כתב תביעה בהתאם לתקנות סדר הדין החלות בבית משפט למשפחה (ר' החלטה מיום 6.1.03) ואף נקצב מועד להגשת התובענה המתוקנת. התובעת, בסופו של יום, על אף שביקשה הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן (ר' בקשה מיום 13.3.03), בחרה שלא לתקן את תביעתה ולהותיר אותה כפי שהוגשה במקור לבית המשפט המחוזי כהמרצת פתיחה (ר' הודעה מיום 28.4.03). מכאן, ניתנה ונתקבלה הצהרתו של ב"כ התובעת בישיבת יום 27.5.04 בדבר הגבלת עילת התביעה לביטול המתנה מחמת פגמים שנפלו בה.

לא זאת אף זאת, בישיבת יום 16.12.04 הסכימו ב"כ הצדדים על הגשת כתב הגנה מתוקן מכאן והגשת כתב תשובה מטעם התובעת במידת הצורך. גם בכתב התשובה שהוגש, מיום 7.3.05, לא חרג ב"כ התובעת מאותה הצהרה שנתן ביום 27.5.04 בדבר עילת התביעה ולא טען לעילות נוספות/אחרות לביסוס תביעתו.

5.         לטענת הנתבעים, בכתב הגנתם (מיום 6.1.05 שהתרתו הוגשה בהסכמה בישיבת יום 16.12.04) העבירה להם התובעת את מלוא זכויותיה במשק, במתנה וללא תמורה מרצונה הטוב והחופשי (ס' 9,10,17 לכתב ההגנה) כאשר העברה זו כפופה לזכותה של התובעת להמשיך ולהתגורר במשק כל ימי חייה כפי שהוסכם בתצהירי הצדדים (ס' 10ז, 17 לכתב ההגנה).

6.         המושב (הנתבע 3 ) לא הגיש כתב הגנה מצידו. הסוכנות היהודית (הנתבעת 4) הגישה כתב הגנה   מצידה וטענה בו, כי לדידה דין התביעה להידחות והזכויות במשק שייכות לנתבעים 1-2 ( ס' 10 לכתב ההגנה). המנהל (הנתבע 5) הודיע, כי אינו נוקט כל עמדה בנוגע לתביעה (הודעה מיום 10.10.02).

ד י ו ן

7.         נטל השכנוע לטענות התובעת כי בעסקת המתנה שכרתה עם הנתבעים נפל פגם המצדיק את ביטולה מאחר והוחתמה על מסמכי ההעברה תוך גניבת דעתה ( עילות הטעות ו\או הטעיה) או בניגוד לרצונה ( עילת העושק) - על כתפיה (ר' לענין זה: ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה  לביטוח בע"מ, מ (1) 589, 595, 599; ע"א 404/82 סעתי נ' סעתי, מא (2) 477, 496; א.  הרנון, "דיני ראיות", תש"ל, כרך א', עמ' 216).  נטל ההוכחה במקרה שבפנינו, בו נטענת טענת מרמה וכיוצ"ב טענות, איננו נטל של מה בכך ועל התובעת " להביא הוכחות על גירסתו(ה) כאפשרות גבוהה", לשון השופט י. כהן בע"א 359/79 אלחנני נ' רפאל לה  (1) 711,701.