הע"ז 7863-09-14.24

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם העסקת עובדת זרה בעבודות ניקיון, ללא היתר עבודה וללא הסדרת ביטוח רפואי (עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו- (2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.

בבקשתם דנן, עותרים המבקשים בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – "חוק חופש המידע") להורות למאשימה להמציא "הסכמי פשרה שנערכו עם היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין ואשתו בנוגע להעסקת עובד זר, ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד ברק והגברת נילי פריאל, לעניין העסקת עובד זר" וכן דורשים הם לדעת האם למר ויינשטין ישנו רישום פלילי ומה תוכנו של הסכם הפשרה אשר הושג עמו (סעיפים 6-7 לבקשה).

לטענתם, הם מתעקשים כי לא יהיה כל רישום כנגדם בגין העבירות המיוחסות להם, שכן הנאשם 2 הנו איש עסקים הנוסע פעמים רבות למדינות הדורשות הוצאת ויזה והוא נדרש להצהיר שאין לו כל רישום פלילי. לטענתם, הרשעתו תסכן את עסקיו(סעיפים 3-4 לכתב האישום).

בתגובתה לבקשה, טענה המאשימה, כי בית דין זה נעדר סמכות לדון בבקשות המוגשות בהתאם לחוק חופש המידע, שכן יש להקדים פנייה לממונה על חוק חופש המידע ברשות הממשלתית הרלוונטית, דבר שלא נעשה במקרה זה, וכי ערעור על החלטת הממונה, צריך להיעשות בבית משפט לעניינים מנהליים.

לגופו של עניין, טענה המאשימה, כי בתיק של הגב' ויינשטיין ניתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון וכי מידע זה אינו חסוי. ב"כ המאשימה אף ציין את מספר ההליך בבית דין זה; באשר להליכים המשפטיים כנגד הגב' פריאל, נטען, כי התיק עדיין תלוי ועומד בפני כב' השופטת אגסי וכי ממילא לא קיים בו כל הסדר פשרה. עוד ציין, כי לא קיים כל הסדר פשרה עם ה"ה ויינשטיין או ברק, שכן ממילא לא הוגש כנגדם כתב אישום.

דיון והכרעה

אקדים ראשית לאחרית ואציין כי דין הבקשה להידחות, ואפרט.

אכן, הבקשה הוכתרה כבקשה המוגשת בהתאם לחוק חופש המידע ועל כן, בהתאם להוראות סעיף 17(א) לחוק הנ"ל, בית דין זה נעדר סמכות לדון בה. יתרה מכך, מהבקשה עולה כי הנאשמים כלל לא הקדימו פניה לממונה, כמצוות סעיף 7(א) לחוק.

די לי בזאת על מנת לקבוע שדין הבקשה להידחות על הסף, ואולם, מעבר לנדרש אציין, כי בתגובתה, נתנה המאשימה את מלוא המידע הרלוונטי שהתבקש ואין לנאשמים ובא-כוחם בלתי אם לבדוק את גזר הדין שניתן בהע"ז 31556-02-13 וכן להגיש בקשה מתאימה לעיון בתיק התלוי ועומד בעניינה של הגב' פריאל.