הע"ז 7854-09-14

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה לכאורה של העסקת עובדת זרה ללא היתר למשך 4 שנים, אגב הלנתה בביתם.

בבקשתם דנן, עותרים הנאשמים לקבל לידיהם את "מכלול החומר הכתוב הנדרש בקשר לאכיפה בררנית, לכאורה, שננקטה על ידה, נגד נילי ויעקב שבירו, יחד ולחוד, כמו גם לפרט השיקולים והנימוקים ששימשו אותה להמרת כתב האישום בקנס מנהלי לפי חוק העבירות המנהליות..." (המבוא לבקשה).

עוד מבקשים הנאשמים להורות למאשימה לפרט מהם השיקולים שהביאו להטלת קנס מנהלי על בני הזוג שבירו "באופן שנמנע מהם הצורך להתמודד עם כתבי אישום..." (סעיף א למבוא לבקשה).

יצוין כבר עתה, כי בני הזוג שבירו הם הוריה של הנאשמת 1.

בתגובתה לבקשה, הקדימה המאשימה וטענה כי העבירה לב"כ הנאשמים את כל חומרי החקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ וכי כתב האישום הוגש לאחר שנרשמו נימוקי תובע כמצוות סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – "חוק העבירות המנהליות"), ובהתאם למדיניות התביעה ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אשר פורסמו במרשתת באתר של רשות ההגירה והאוכלוסין.

עוד נטען, כי ההחלטה לבכר את המסלול המנהלי על פני המסלול הפלילי בעניינם של בני הזוג שבירו נבעה משיקולים כגון: גילם המתקדם (80+); מצבה הרפואי של הגב' שבירו והעובדה שהיא מעסיקה עובדת זרה (אחרת מזו המופיעה בכתב האישום) כדין; ובשל העובדה שהנאשמים בתיק זה הם מעסיקיה העיקריים של העובדת הזרה, אשר בחלק מהתקופה אף התגוררה בביתם (סעיף 9 לתגובת המדינה).

עוד נטען, כי השיקולים שהנחו את המאשימה בעניינם של בני הזוג שבירו הנם מסמכים פנימיים שאינם מהווים חומר חקירה ואין הם כוללים כל ראיה שעשויה להיות רלוונטית לכת בהאישום שהוגש כנגד הנאשמים בתיק זה.

המאשימה טענה עוד כי עומדת לה חזקת התקינות המנהלית וכי ממילא העבירה לנאשמים את העתקי החקירות של בני הזוג שבירו, וזאת לאור הרלוונטיות של אמרות מסויימות הנוגעות לכתב אישום שהוגש כנגדם.

המאשימה הוסיפה וטענה כי ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק הנו סעד שיינתן במשורה במקרים חריגים בלבד ועוד הוסיפה כי אין כל בסיס לטענה בדבר אכיפה בררנית ביחס לבני הזוג שבירו, שנסיבותיו שונות מנסיבותיהם של הנאשמים.