הע"ז 59651-02-15

לפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדם מחמת הגנה מן הצדק.

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין העסקת 3 עובדים זרים שעבדו בבית העסק שהופעל ע"י הנאשמת 1 בשם "דרגסטור פוד" ברח' דיזינגוף 158 בתל אביב.

2. כתב האישום מייחס לנאשמת 1 העסקה שלא כדין, ללא ביטוח רפואי ומבלי שהוסדרו מגורים הולמים לאחד משלושת העובדים. כנגד הנאשם 2 נטען כי הפר את אחריותו כנושא משרה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות הנ"ל.

3. טענתם של הנאשמים היא כי נגרם להם עינוי דין ונזק ראייתי של ממש בשל השיהוי בו נקטה המאשימה בהגשת כתב האישום כנגדם, שכן העבירות לכאורה בוצעו בחודש נובמבר 2012, ואילו כתב האישום הוגש רק בחודש פברואר 2015, היינו, למעלה משנתיים וחצי לאחר מכן, וזאת ללא כל צידוק ומבלי שננקטו פעולות חקירה בפרק זמן זה, שיש בהן כדי לעצור את מירוץ הזמנים.

4. לטענתם, זכותם להליך הוגן נפגעה שכן מדובר בעדויות שנגבו לפני זמן רב ואשר, לדבריהם, "... אין כל יכולת להתעמת אימן, לאשש או להפריך אותן.." (סעיף 37 לבקשה).

5. לחילופין, טענו הנאשמים כי יש לבטל את כתב האישום בשל מחדלי חקירה, דלות הראיות והשיהוי החמור (סעיף 45 לבקשה). בהקשר זה נטען כי מנהל הסניף והנאשם 2 כלל לא נחקרו. בנוסף, נגרם לנאשמים נזק ראייתי, שכן העובדים הזרים כבר אינם שוהים בארץ.

6. בפתח תגובתה, ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום באופן שייגרע שמו של העובד שפרטיו מצוינים בסעיף 4א לכתב האישום וייכתב כי הנאשמת 1 העסיקה את העובדים הזרים שפרטיהים מצוינים בסעיף 4 ב-ג בלבד.

7. עוד טענה כי נקבע בפסיקה שעל מנת שבית המשפט יתערב בשיקול דעתה של התביעה ויורה על ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, יש להניח בפניו תשתית לכך שהתנהגות הרשות תהייה בלתי נסבלת, מקוממת ושערורייתית בהתעמרות בנאשם, באופן שהדעת אינה יכולה לסבול. לפיכך, טענה מסוג זה תתקבל לעיתים רחוקות ובמקרים חריגים בלבד.

8. לטענתה, יש למנות את מירוץ הזמן מהליך החקירה האחרון שבוצע בתיק. בעניין זה, טענה, פעולת החקירה האחרונה התבצעה ביום 14.12.12 ונשלחו זימונים לנאשמים ליום 19.12.12.