הע"ז 5687-01-11 מדינת ישראל נ' עמית

ביום 27/7/11 הוגש נגד הנאשמת כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה אזרחית הודו [להלן: "העובדת"] בלא היתר כדין, ובלא שהסדירה לעובדת ביטוח רפואי (עבירות לפי סעיפים 2(א) 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים תשנ"א 1991).

העובדות שהוכחו

1. בפרשת התביעה הוגש לבית הדין דו"ח הפעולה שרשם המפקח ששון ארולקר, בו תועד הביקור בביתה של הנאשמת ביום 16.9.10 בו נצפתה העובדת כשהיא מבצעת עבודות ניקיון בכניסה לבית (סומן ת/1).

2. מתעודת עובדת ציבור שהוגשה על ידי המאשימה, ומצילום האשרה של העובדת עולה כי מדובר בעובדת שנכנסה לישראל ביום 13/3/08 על פי היתר לעבודה בענף הסיעוד אצל המעסיק/ה מרכדיס מרי, כאשר תוקף האשרה שניתן לה היה עד ליום 28/7/10.

3. בהודעה שמסרה הנאשמת בפני מפקח אילן לביא, ובמכתב שהמציאה במהלך מסירת גרסתה, הנאשמת אישרה כי העסיקה את העובדת במשך מספר חודשים, בערך אחת לשבועיים (ראה ת/2, ת/3) ואולם טענה כי סברה בתום לב כי העסקת העובדת הייתה כדין, שכן העובדת הציגה בפניה אשרה אשר נחזית כאשרת עבודה כללית, אשר איננה מוגבלת לעיסוק בענף מסויים או אצל מעסיק מסויים.

   לתמיכה בטענתה המציאה הנאשמת צילום של אשרת העבודה שהציגה בפניה העובדת כפי שצולמה על ידה. לצורך הנוחות להלן הצילום האשרה כפי שהומצא לתיק בית הדין:

   

    

    

   טענות התביעה

4. לטענת המאשימה, היסוד העובדתי של העבירה התגבש במלואו שכן הנאשמת העסיקה את העובדת בביתה במשך מספר חודשים בלא היתר כדין ומבלי שהסדירה עבודה ביטוח רפואי.

5. לשיטת המאשימה, טענתה של הנאשמת כי טעתה לחשוב כי לעובדת היה היתר עבודה "כללי", שאיננו מוגבל לסקטור מסויים, אף היא איננה יכולה לעמוד, בשים לב לכך שהיתר העבודה שניתן לעובדת (אף אם נניח שנחזה כהיתר כללי) פקע ביום 28/7/10, ואילו הנאשמת, אשר לפי גרסתה החלה להעסיק את העובדת בסביבות חודש פברואר 2010 המשיכה להעסיק את העובדת גם בחודש ספטמבר 2010, לאחר פקיעת האשרה.