- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הע"ז 55721-05-14 מדינת ישראל נ' יצחקי ואח'
|
הע"ז בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
55721-05-14
4.1.2016 |
|
בפני השופט: אורן שגב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה: מדינת ישראל |
נאשמים: 1. אריאל יצחקי 2. יצחקי הילה |
| גזר דין | |
-
בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 29.12.2015, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, קרי, עבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק").
-
כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.
-
ב"כ המאשימה טען כי מדובר בהצטברות נסיבות לחומרא: העסקה בת 3 חודשים של עובדת שנכנסה ארצה עם אשרת סיעוד, אשר תוקפה פג 4 שנים עובר לתחילת העסקתה; העסקה תוך הלנת העובדת בבית הנאשמים; אי קיום ביטוח רפואי.
-
ב"כ המאשימה הפנה לע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי ניסים ולקביעת ביה"ד הארצי כי העסקת עובדים ללא היתר הינה חמורה אשר הפכה להיות בעיה חברתית ומוסרית, ולפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך מבלי שקיימים נימוקים לכך. כמו כן, הפנה לבג"צ 9722/04, פולגת נ' מדינת ישראל ולהע"ז 236/07, מדינת ישראל נ' א.ש. אהרונוב, שם נקבע כי מדובר בעבירה חמורה המחייבת ענישה מרתיעה ההולמת את התיקון לחוק בשנת 2000.
-
עוד טען, כי המניע המרכזי להעסקת עובד זר ללא היתר הינו שיקול כלכלי ומכאן יש להחמיר עם הענישה ולהשית קנס כבד אשר ירתיע אותו ונאשמים אחרים מלעבור עבירה דומה. ב"F המאשימה הפנה לתיקון 15 לחוק עובדים זרים, אשר העמיד את הקנס המינימאלי בהרשעה של העסקת עובד זר, על כפל הקנס המנהלי וטען כי הנסיבות בתיק זה אינן מינימאליות.
-
לאור האמור לעיל, טען, כי בגין העסקה ללא ביטוח, טווח הענישה נע בין 15,000-40,000 ₪, וביקש כי יוטל קנס בסך 22,000 ₪. בגין אי עריכת ביטוח רפואי, טען, כי טווח הענישה הראוי עומד על סכום שבין 6,000-10,000, ובמקרה דנן 8,000 ₪ הוא קנס ראוי.
-
עוד הוסיף, כי הקנסות המבוקשים משקללים את חומרת העבירה, משך ביצועה, אופי ההעסקה, מאידך את העובדה שהנאשמים הודו וחסכו בזמן שיפוטי.
-
ב"כ המאשימה סיים דבריו בבקשה כי הנאשמים יחויבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות למשך 3 שנים שאם לא כן, יישאו בקנס המנהלי הקבוע בחוק.
-
ב"כ הנאשמים טענה שהמתחם הראוי בנסיבות אלה ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, הינו נמוך בהרבה וכי יש לקחת בחשבון את תקופת ההעסקה הקצרה בת 3 חודשים, כמו גם את העובדה שלעניין הביטוח היה הסכם כתוב בין הנאשמים לעובדת, במסגרתו צוין בכתב יד, והדברים נחתמו, שלבקשת העובדת סכום הביטוח ישולם ישירות אליה, מה שאכן קרה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
