הע"ז 49313-04-13 מדינת ישראל נ' צור סגל

רקע עובדתי

1.הנאשם הורשע בעבירה של העסקת שני עובדים זרים ללא היתר כדין, ללא שערך להם ביטוח רפואי כדין ומבלי שדאג לתנאי מגורים הולמים וזאת בניגוד לסעיפים 2(א)(1), ו-2(א)(2) וסעיף 1יג', סעיף 2(ב)(3) וסעיף 1ד', סעיף 2(ב)(4) וסעיף 1ה' לחוק עובדים זרים, התשנ"ה-1991 (להלן - "חוק עובדים זרים").

2.הנאשם הורשע על פי הודאתו, על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, וזאת לאחר שעדויות העובדים הזרים נשמעו במסגרת גביית עדות מוקדמת. כן, הוגש מטעם המאשימה צילום הביקורת שנערכה במשקו של הנאשם ביום 17.1.13, המתעד את מגוריהם של העובדים הזרים. מעדויות אלה עולה, כי אחד העובדים התגורר בבור שנחפר באדמה ואילו עובד אחר התגורר בחממת המלפפונים של הנאשם.

3.המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם בגין העבירה של אי העמדת מגורים הולמים - עונש של 10 חודשי מאסר מהם 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל בעבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי. עוד ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם בגין העבירות של העסקת עובד זר ללא היתר וללא הסדרת ביטוח רפואי - עונש של קנס בסך 327,040 ₪. המאשימה ביקשה בנוסף להורות לנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נשוא כתב האישום במשך שלוש שנים.

4.הנאשם נשלח לקבלת תסקיר קצין מבחן. תסקיר זה התקבל בבית הדין ביום 27.8.14 ובמסגרתו המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של 130 שעות שירות לתועלת הציבור, וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד. דיון לשמיעת טענות הצדדים לעונש התקיים ביום 10.9.14 שלאחריו נתבקשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות. דיון נוסף התקיים ביום 28.1.15 שלאחריו נתבקשה חוות דעת נוספת של הממונה על עבודות שירות שנתקבלה בבית הדין ביום 24.3.15. הצדדים ויתרו על השלמת טענותיהם לעונש והנאשם הביע הסכמתו לריצוי עונש מאסר, ככל שיוטל עליו, בעבודות שירות.

טענות המאשימה

5.לטענת המאשימה, מדובר במקרה חריג בחומרתו בכל הנוגע למגורים שהועמדו לרשות העובדים הזרים, שכן לא זו בלבד שלא היו ראויים למגורי אדם, אלא שהייתה גלומה בהם סכנת חיים לעובדים הזרים (בחיבור החשמל הלא תקני שנערך במקום ובסכנת התמוטטות הבור על העובד המתגורר בו). עובדה זו מקבלת משנה חומרה לאור העובדה שהנאשם לא דאג לביטוח רפואי לעובדים וכי העובדים הונחו על ידי הנאשם להתגורר במקום, משום שידע כי אין הוא מעסיקם כחוק.

6.המאשימה ציינה, כי לנאשם 17 עבירות קודמות על חוק עובדים זרים וזאת כתוצאה מ-4 ביקורות שונות שנערכו במשקו, אשר הסתיימו כולן בתשלום קנס מנהלי. 7 עבירות בגין מגורים לא הולמים, 5 עבירות בגין העדר ביטוח רפואי, עבירה אחת בגין חוזה עבודה ו-4 עבירות בגין אי מילוי הוראות מפקח.

7.בהתייחס לתסקיר שירות המבחן טענה המאשימה, כי אין התסקיר מתייחס לפגיעה העלולה להיגרם לנאשם אם יורשע, וכי העמדה העולה מהתסקיר הינה בבחינת התייחסות כללית המתאימה כמעט לכל אדם הנחזה להיות נורמטיבי למראית עין. לטענת המאשימה, עמדו בתי הדין על החשיבות באכיפת חוק עובדים זרים ועל ענישה מחמירה כדי להרתיע נאשמים. המאשימה מוסיפה וטוענת כי סוג העבירה, אף הוא אינו מאפשר הקלה בעונש. לדבריה, אף שאין לפקפק בערכיו, בחינוכו ותרומתו לחברה של הנאשם, אין בכך כדי לבטל או לצמצם את אחריותו, שכן אין מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם, אלא בהתנהלות שיטתית על מנת להשיא את רווחיו האישיים. המאשימה מציינת, כי מדובר בעבירה כלכלית ביסודה שבוצעה על ידי הנאשם, אשר היה מודע לכך שהעובדים מועסקים על ידו ללא היתר, ובתנאי המגורים שסיפק להם ביקש לצמצם את האפשרות שהדבר יתגלה.