הע"ז 48881-07-10 מדינת ישראל נ' תורג'מן

המאשימה הגישה כתב אישום כנגד הנאשם המייחס לו עבירה של העסקת שלושה (3) עובדים זרים שלא על פי היתר כדין, עבירה לפי סעיף 2 (א) (1) ו-(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א- 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

הנאשם, קבלן בנייה, ביצע בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום עבודות בנייה בוילה המצויה בקדרון משק 56 (להלן: "האתר").

בכתב האישום נטען כי בתאריך 15.1.06 במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת באתר, נמצאו שלושה עובדים זרים תושבי איו"ש שהועסקו על ידי הנאשם, בביצוע עבודות טפסנות ובניית קיר בלוקים באתר. העובדים לא היו אזרחי ישראל או תושביה ולא היה רשאים לעבוד אצל הנאשם, והוא העסיקם שלא על פי היתר כדין.

טענות מקדמיות-

אי מתן זכות היוועצות עם עו"ד:

אין חולק כי במעמד הביקורת נגבתה הודעה מהנאשם (ת/3) מבלי שנמסר לו על זכותו להיוועץ עם עו"ד (ר' עדות המפקח- מר ציון טובי, עמ' 13 ש' 1-5). לטענת הנאשם, עובדה זו יש בה כדי לפסול את הודאתו ובלעדיה אין בידי המאשימה ראיות להוכחת האשמה.

ראשית יאמר, כי המדובר במועד בטרם נקבעה הילכת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח', ניתן ביום 4.5.06), לעניין החובה ליידע נחקר בדבר הזכות להיוועץ עם עו"ד.

למעלה מן הצריך, גם בפרשת יששכרוב נקבע כי אף מקום בו הופרה זכות ההיוועצות של הנחקר אין משמעות הדבר בהכרח כי הודעתו תפסל. עוד נקבע באותו עניין כי השאלה המרכזית אותה יש לבחון עת באים להכריע בשאלת הקבילות בנסיבות אלה היא - האם חופש הבחירה של הנחקר נפגע באופן משמעותי; וזאת, נוכח הוראותיו של סעיף 12 לפקודת הראיות.

בטופס ההודעה שנגבתה מהנאשם (ת/3) נרשם כי המפקח- "אני ציון טובי גביתי עדות מהנ"ל והודעתי לו כי אני איש האגף לאכיפה של משרד התמ"ס שעומד לחקור אותו על נושא העסקת עובדי שטחים בניגוד לחוק. הודעתי לו כי אין הוא חייב לומר דבר אלא אם רצונו בכך, כל שיאמר ירשם על ידי ועשוי לשמש כהוכחה נגדו. ל תורג'מן יצחק את תוכן האזהרה ולאחר שהבין את תוכנה."

הנאשם אישר בחתימתו את הנ"ל, ולאחר מכן מסר הודאה ולפיה הוא משמש כקבלן משנה המבצע עבודות בנייה באתר, וכי שלושת עובדי השטחים שעובדים במקום מועסקים על ידו. הנאשם הודה כי הוא מעסיקם ללא רשיונות עבודה כחוק.