הע"ז 41910-02-11 מדינת ישראל נ' כ.

בפתח דבריי אציין כי החלטתי לבטל את הרשעתו של הנאשם, וזאת בהתאם לסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

1. בהמשך להחלטתי מיום 21.12.15, התקבל תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם, וביום 23.02.16 שמעתי את טיעוני הצדדים.

2. אין חולק, כי הנאשם הנו המייסד והבעלים של חברת הזנק הפועלת בשוק האמריקאי. לטענתו, ובהתאם לראיות שהוצגו בפניי, נדרש הנאשם, במסגרת עבודתו ומתוקף תפקידו, להרבות בנסיעות לארה"ב, וכך, בהתאם לראיות שצרף, ושלא נסתרו, בשנים האחרונות הוא ביקר בה לצורך עסקיו לא פחות מ-46 פעמים.

3. ראיה נוספת שצרף הנאשם, ושתוכנה לא נסתר, היא עותק מטופס בקשה לקבלת ויזת כניסה לארה"ב, בה, בין היתר, נדרש ממלא הטופס להצהיר האם הורשע אי פעם בעבירה כלשהי או בפשע, ובלשון הטופס:

   "have you ever been arrested or convicted for any offence or crime, even though subject of a pardon, amnesty, or other similar action? No/yes (explain)."

4. בהקשר זה טען המבקש כי קיים חשש מהותי כי הותרת הרשעתו על כנה עלולה לסכל את חידושה של אשרת הכניסה שלו למדינה, דבר שיסב נזק חמור למשלח ידו, שהנו מפעל חייו, ואשר עשרות רבות של עובדים בישראל מוצאים בו את פרנסתם.

5. לאור האמור לעיל, טען, כי מתקיימות הנסיבות המיוחדות והחריגות אליהן התייחסו בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה בפסיקותיהם עת דנו בבקשות לביטול הרשעה, שכן הנזק הצפוי לו משלילת כניסתו לתחומי ארה"ב, אינו עומד בהלימה לעבירה בה הורשע על פי הודאתו.

6. המאשימה התנגדה לבקשה והטעימה כי פסיקת בתי המשפט עקבית וחוזרת על הכלל, ולפיה ברירת המחדל הנה הרשעה של אדם שנמצא חייב בדין וכי הנאשם לא הוכיח כי הרשעתו בעבירות נשוא כתב האישום, תפגע במשלח ידו או תמנע ממנו כניסה לתחומי ארה"ב. עוד טענה כי קבלת בקשתו, משמעה כי כל ישראלי שהורשע בדין, יבקש לבטל את הרשעתו מן הטעם שלא יוכל להיכנס לארה"ב.

7. כאמור בפתח דבריי, בהחלטתי מיום 21.12.15, הוריתי על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר מבחן בעניינו, וביום 10.02.16 התקבל התסקיר האמור, בו נכתב, בין היתר, כי לנאשם, בשנות הארבעים לחייו ואב ל- 4 ילדים, עבר נקי ללא רבב (למעט הרשעה בתחום התעבורה); כי הנאשם קיבל אחריות לביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה, הכיר בתוצאות והביע נכונות לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור כעונש.